בזמן לימודי בישיבת "מרכז הרב" היינו הולכים ל"עונג שבת" אצל ראש הישיבה, הרב יעקב שפירא שליט"א, שגר בבניין שבו גר הרב מרדכי אליהו זצ"ל. בדרכנו בכל ליל-שבת היינו עוצרים בהליכתנו או בחזרתנו ליד ביתו של הרב אליהו, ולפעמים זכינו להיכנס אל הקודש ולשמוע קצת מדברי התורה וההלכה של הרב.
בכל ליל-שבת אחרי ארוחת השבת היה בבית הרב שיעור בגמרא לבעלי-בתים, והייתה שם אווירה קסומה. הרוגע, הפשטות והשלווה של הרב, כבשו את לבנו. חשבתי: היכן יש עוד אדם כזה גדול שנגיש כל כך לציבור הרחב כמו הרב?!
פעם טיפלתי בנערה שעברה "מוות קליני" ותיארה באוזני בפירוט את התיאור שלו – מנהרה, אור, טוב וכו'. היא שיתפה אותי ברצונה הגדול לחזור חזרה ל"שם". ידעתי שבפני ניצב עניין של דיני נפשות, וניגשתי לרב מרדכי אליהו.
הרב ישב בביתו ליד שולחנו, ומאחוריו היו ספרים רבים, תואר פניו היה כמראה מלאך אלוקים ונתקפתי במורא גדול. סיפרתי לרב בקצרה את המצב, שאלתי את הרב: מה עלי לומר לה? להפתעתי, הרב ענה לי מייד, כאילו הוא מצוי בפרטי המקרה: תאמר לה "כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהילים פ"ד, י"א). הגמרא אומרת כי את הפסוק הזה אמר ה' לדוד על חשיבות של יום אחד חיים בעולם הזה. הייתי עדיין בהלם ושאלתי את הרב: זה מה שאומר לה? ענה לי הרב: כן. הדהימה אותי הפשטות שבה הוא התייחס לעולמות עליונים כאילו מדובר בדבר פשוט.
ביום חתונתי הלכתי לבית הרב להתברך מפיו. הדהימה אותי הקלות והפשטות שבה התקבלתי אצל הרב. פשוט מאוד עליתי לביתו, נקשתי בדלת והרב הכניסני לביתו. כשאמרתי לרב שאני חתן ביום חופתו ושבאתי לקבל ברכה, הרב שמח מאוד והאיר לי פניו. הוא שאלני לשמי ולשם אמי, וכן לשמה ולשם אמה של כלתי, חשב קצת ואמר "זה בסדר", ואחר כך הניח ידיו על ראשי ובירכני.
כשאשתי הייתה לקראת הלידה הראשונה, ניגשתי אל הרב בליל-שבת וביקשתי ברכה ללידה קלה. הרב קיבלני בחום רב וברכנו בלידה קלה ומהירה. ברכתו של הרב אכן התקיימה במלואה. הלידה הראשונה עברה במהירות ובקלות עד כדי כך, ש"תומכת הלידה" של אשתי הביעה פליאה על כך שלידה ראשונה עברה בכזו קלות ומהירות. ובמיוחד שהייתה זו לידה רגילה לאחר ביצוע "היפוך".
(הרב שי הירש, ר"מ בישיבת "ירושלים לצעירים")
