יש לנו בית-כנסת שנקרא "כתר אליהו", והוא נוהג על-פי הפסקים של מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הקמנו אותו עוד בימי חייו של הרב. בנינו אותו מכספנו, והרחבנו אותו עוד ועוד לנוכח מספר המתפללים הגדול שהצטרף אלינו עם הזמן. כך התאספו בבית-הכנסת שלנו חמישה ספרי תורה מהודרים, תרומתם של המתפללים.
יום אחד הגענו לבית-הכנסת וחשכו עיננו. בית-הכנסת נפרץ, ומתוכו נגנבו חמשת ספרי התורה. זה היה כאב גדול. מלבד הכאב הכספי הענק, זה כאב לב גדול לראות את בית-הכנסת כך, מחולל ופגוע. ומי יודע מי הם אותם ערלי לב שהעזו לפרוץ אל הקודש פנימה!
בצער הלכנו לבשר את הבשורה הקשה הזאת לרב. שאלנו את הרב מה עלינו לעשות והיכן הם ספרי התורה ואיך נתפלל בלי ספרי תורה. הרב בירך אותנו שהגניבה תחזור. למעשה הוא הבטיח לנו ואמר: "ספרי התורה יחזרו שלמים בלי שום שריטה". הרב הוסיף והבטיח לנו, שעוד יהיו לנו כפליים ספרי תורה.
אני זוכר את עצמי שנה שלמה בא אל הרב פעם אחר פעם ושואל אותו על ספרי התורה שנגנבו, והוא היה חוזר ואומר לי את אותה התשובה: הם שלמים. הם יחזרו ויהיו לך כפול ספרי תורה. בחינת "שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם".
לא היה קל להפעיל בית-כנסת שנה שלמה בלי ספרי תורה, אך התחזקנו מהבטחת הרב. כל יום שעבר הרחיק מאתנו את הסיכוי הריאלי שספרי התורה יחזרו. הגנבים בוודאי חיפשו כל דרך לשנות את זהות ספרי התורה ולמכור אותם בארץ או מחוצה לה. חששנו שספרי התורה הולכים ומתרחקים מאתנו.
זה קרה אחרי שנה. המשטרה הודיעה לנו שמצאו כמה ספרי תורה שנראים להם כמו ספרי התורה שלנו. באנו לראותם, וכמו שהרב אמר, הם היו "שלמים בלי שום שריטה". ממש כמו שהוציאו אותם מבית-הכנסת – כך הם חזרו. כמובן שהחזרנו אותם למקומם בכבוד גדול.
תמיד ידענו שהרב מקיים את דברו, וראינו במו עינינו איך החלק הראשון של ההבטחה קוים. עכשיו חיכינו להמשך ההבטחה של הרב, על כך שנקבל כפליים. זה קרה שנה אחרי פטירתו של הרב. עכשיו יש לנו עשרה ספרי תורה מהודרים בבית-הכנסת, סגורים על מנעול ובריח. "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי".
(שלום כהן, גבאי בית-הכנסת "כתר אליהו")
ישלח דברו וירפאם
