דודי הרה"ג חכם יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף, נסע פעם ללונדון כדי לאסוף כספים לישיבה, וזו היתה נסיעתו הראשונה. לקח אותו הרה"ג ח"ר סלמאן ששון זצ"ל, שהיה מעשירי לונדון, לחנות אחת, אשר בעליה ידועים כבעלי צדקה גדולים התומכים במוסדות תורה.
והנה כשהמתינו בחוץ ראה הרב צדקה שיש שלט גדול על החנות שכתוב בו 24/7, הוא פנה להרה"ג ח"ר סלמאן ששון זצ"ל ושאל אותו למה כוונת הדברים, והוא ענה לו שכתוב ליד זה באנגלית שהחנות פתוחה שבעה ימים בשבוע במשך 24 שעות יום ולילה לא ישבותו. מששמע זאת הרב צדקה אמר 'איני לוקח כסף ממקום שמחללים שבת בפרהסיא'. כעבור זמן מה, יצא בעל החנות העשיר לרב והזמינו להכנס, אך הרב צדקה סירב והסביר לו שאין הוא מעוניין בכספו. העשיר התפלא כיון שלא היה רגיל להתנהגות כזו כי כולם שחרו לפתחו לקחת מנדבת ידו, והסביר לרב שבשבת זה עיקר פרנסתו שכן יום זה הוא יומא דפגרא אצל הגויים. אמר לו הרב אני נכנס לחנותך רק אם תבטיח לתת לי שביעית מהחלק של החנות, והסכים העשיר ואף כתב לו את הדברים. כשנכנסו לחנות אמר הרב לעשיר שכוונתו לא היתה לכסף אלא ליום שבת שהוא חלק אחד משבעת ימי השבוע. ומאז סגר העשיר את חנותו ביום שבת, וראה ברכה מרובה בעמלו הניסיון והעובדות מוכיחים כי עסק שפועל בשבת אינו רואה סימן ברכה.
