הלכות וענייני צום עשרה בטבת

•    יעקב אבינו שמח בסוף ימיו שזכה לפגוש את בנו יוסף. לקראת פטירתו הוא קורא לבניו ולנכדיו ומברך אותם כך שגם זרעם אחריהם נהנים מפירותיה של אותה ברכה.

•    תענית עשרה בטבת נקבעה כחלק מתעניות על ענייני חורבן בית המקדש. אמנם היא מהצומות הקלים שבמקרה שיש חולה מעוברת או יולדת – יש מקרים שאינם צריכים לצום.

•    אעפ"י שהתענית מתחילה מעלות השחר ישנם חלק מהדברים שאסורים כבר מהלילה – כמו שמיעת שירים וכדו'. הצום מתחיל מעלות השחר, אך אם הולך לישון בלילה שלפני ורוצה לקום ולאכול עוד לפני עמוד השחר- יכול, ובלבד שיתנה שכך יעשה. אמנם עפ"י תורת הסוד – אם הלך לישון והתנה יכול רק לשתות אך אינו יכול לאכול.

•    בתפילות ביום התענית מוספים בתפילת שמונה עשרה את הנוסח של "עננו" (היחיד בשמע קולינו והחזן לפני ברכת רפאינו) ישנם דעות שאעפ"י שהתענית מתחילה רק מהבוקר- מתחילים לומר ענינו כבר מהלילה. אמנם מנהגינו לומר עננו רק מתפילת הלחש של שחרית.

•    בתפילת שחרית ומנחה קוראים בתורה בפרשת "ויחל" ולדעת בני אשכנז בתפילת מנחה קוראים גם הפטרה מספר "ישעיהו". כדי שיוכלו להוציא ספר תורה צריך שיהיו עשרה מתענים, ורק מי שמתענה יכול לעלות לתורה.