כאשר היו מגיעים סוחרי ארבעת המינים ומציגים את סחורתם החצר ישיבת 'מרכז הרב' – מקום לימודיו, שהיה סמוך לבית הרב – היה רבי אליעזר מסתובב בין הדוכנים ומשתדל לייעץ לבחורים ולאברכים שהתקשו בבחירת המינים.
באחד הימים שב אחד הבחורים מבית הרב, בידו היה אתרוג שנראה היה כמהודר ונאה, אך הרב פסל את האתרוג ואמר שניכר שהפיטם חסר (כלומר, שהיה לו פיטם והוא נפל עם חתיכה קטנה מן הפרי). התפלא רבי אליעזר, כי למראה עיניו היה נדמה שזן האתרוגים הזה הוא כזה שהפיטם נופל מאליו ובמקרה כזה אין בכך פסול הלכתי. לתומו חשב, כי הבחור לא הבין את דברי הרב, או שמא הביט הרב באתרוג ברפרוף ולא הבחין במה שעיניו רואות.
למחרת, כשראה חבר הנוטל ארגז עם אתרוגים לבדיקה אצל הרב, ביקש ממנו שישאל גם על אתרוג זה. כמובן שלא סיפר לו כי האתרוג כבר היה אתמול לנגד עיני הרב, וקיוה שהפעם תתקבל תשובה אחרת. כמה גדלה מבוכתו, כשחזר אותו בחור וסיפר שהרב הקפיד קמעא ואמר לבנו שעמד לימינו: "האתרוג הזה כבר היה כאן אתמול ופסלתי אותו. אולי צריכים לפסול אותו, כי מישהו עוד יבוא להתירו"
