יום הולדת יום טוב
- כתב הבן איש חי יש נוהגים לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב וסימן יפה הוא וכן נוהגים (בא"ח ש"ר פרשת ראה הלכה י"ז).
יום ברית המילה יום טוב
- שמעתי שיש מקומות שנוהגים לעשות בכל שנה סעודה ביום שנכנס בו אדם בבריתו של אברהם אבינו ומנהג יפה הוא וערב הוא מאוד אך לא נהגנו בזה בביתנו (בא"ח שם).
אם יודע האדם באיזה יום נכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, יזהר בכל שנה ושנה לומר באותו היום בקשה זו המובאת ב"לשון חכמים" (ח"ב סימן יח), וזה תוארה;
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי ויָדֽוּעַ לפָנֶֽיךָ כִּי כּהַיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם (פלוני) לחֹֽדֶשׁ (פלוני), *)שֶׁהוּא הָיָה יוֹם שׁמִינִי ללֵדָתִי, נִכְנַֽסְתִּי בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנּוֹלַֽדְתִּי בָהּ, וקִיֵּם בִּי עַבְדּךָ אָבִי מִצְוַת מִילָה וּפְרִיעָה (אם אביו לא מל בעצמו, יוסיף; עַל ידֵי שָׁלִֽיחַ), כַּאֲשֶׁר צִוִּֽיתָ אוֹתָֽנוּ בּתוֹרָֽתךָֽ הַקּדוֹשָׁה, ונִתְגַּלָּה הַכּלִי הַשּׁלִישִׁי שֶׁל הַיְסוֹד הָאֲמִתִּי הַנִּקְרָא קֹֽדֶשׁ קָדָשִׁים, ויָצָא אוֹרוֹ, ונִתְבַּטּלָה אֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, ונִתְחַבּרוּ שׁמוֹנָה ושִׁבְעִים אוֹרוֹת הַחֲסָדִים, עִם שׁמוֹנָה ושִׁבְעִים אוֹרוֹת הַגּבוּרוֹת, ונִתְמַתּקוּ אוֹרוֹת הַגּבוּרוֹת בּאוֹרוֹת הַחֲסָדִים.
אָֽנָּֽא יְהֹוָה יאהדונהי, למַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וּלְמַֽעַן רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ, תַּעְזרֵֽנוּ וּתְסַיּעֵֽנוּ לִשְׁמֹר אוֹת בּרִית קֹֽדֶשׁ אֲשֶׁר חָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ. ותַצִּילֵֽנִי מִכּuל־חֵטְא וּמִכְשֹׁל וּמִכּuל־הִרְהוּרִים רָעִים וּמַחֲשָׁבוֹת פּגוּמוֹת. ותַצִּילֵֽנִי מִכּuל־מִינֵי פּגַם הַבּרִית, הֵן בּמַחֲשָׁבָה, הֵן בּדִבּוּר, הֵן בּמַעֲשֶׂה, הֵן בּחוּשׁ הָֽראֽוּת, הֵן בּחוּשׁ הַשּׁמִיעָה, הֵן בִּשְׁאָר חוּשִׁים, וּבְכֻלָּם אֶהְיֶה טָהוֹר בִּקְדֻשַּׁת הַבּרִית בּלִי שׁוּם פּגָם והִרְהוּר רָע כּלָל. וּתְזַכֵּֽנִי שֶׁאֶתְגַּבֵּר עַל יֵֽצֶר הָרָע, ותִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קשׁוּרָה וּדְבוּקָה בִּקְדֻשָּֽׁתךָֽ תָּמִיד. כִּי ברַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים בָּחַֽרְתָּ בָּֽנוּ מִכּuל־הָאֻמּוֹת, ורוֹמַמְתָּֽנוּ מִכּuל־הַלּשׁוֹנוֹת, והִבְדַּֽלְתָּ אוֹתָֽנוּ מִכּuל־טֻמְאוֹתֵיהֶם וּמִכּuל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, וכַכָּתוּב בּתוֹרָתָךְ; וָֽאַבְדִּ֥ל אֶתְכֶ֛ם מִן־הָֽעַמִּ֖ים לִֽהְי֥וֹת לִֽי:
נֽוֹדֶה לּךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, עַל־ שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, ועַל־בּרִיתךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ, ועַל־תּוֹרָֽתךָֽ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, ועַל־חֻקֵּי רצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, ועַל־חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ.
אָֽנָּֽא יְהֹוָה יאהדונהי, לֵב טָהוֹר בּרָא לִי אֱלֹהִים, ורֽוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בּקִרְבִּי, ותִמְשֹׁךְ עָלַי מַחֲשָׁבוֹת קדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת, ויִהְיֶה לִי לֵב שָׂמֵֽחַ בַּעֲבוֹדָֽתךָֽ תָּמִיד, ותַעְזרֵֽנִי עַל דּבַר כּבוֹד שׁמֶֽךָ, מֵעַתָּה ועַד עוֹלָם, אָמֵן. יִֽהְי֥וּ לרָצ֨וֹן| אִמְרֵי־פִ֡י והֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לפָנֶ֑יךָ, ֜יְהֹוָ֗ה יאהדונהי צוּרִ֥י וגֹֽאֲלִֽי:
