סדר הפדיון
לוקח הכהן את הילד וישאל לאביו:
בִּנְךָ זֶה בְּכוֹר הוּא? ויענה: כֵּן. אַתָּה כֹּהֵן אוֹ לֵוִי ויענה: לֹא. ואומר לו הכהן: בְּמַאי בָּעִית טְפֵי, בְּבִנְךָ בְכוֹרֶךָ אוֹ בְחָמֵשׁ סְלָעִים דִּמְחַיַּבְתְּ לִפְדּוֹת בָּהֶן? ועונה האב: בִּבְנִי בְכוֹרִי: ואחר כך ישאל הכהן לאם הילד: בְּנֵךְ זֶה בְּכוֹר, שֶׁמֶּא יָלַדְתְּ בֵּן אַחֵר לְפָנָיו אוֹ שֶׁמֶּא הִפַּלְתְּ? והיא עונה: זֶה בְּנִי בְכוֹרִי, לֹא יָלַדְתִּי וְלֹא הִפַּלְתִּי לְפָנָיו:
אח"כ יאמר הכהן:
זֶה הַבֵּן בְּכוֹר הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא: כְּשֶׁהָיִיתָ בִּמְעֵי אִמֶּךָ הָיִיתָ בִּרְשׁוּת אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבִרְשׁוּת אָבִיךָ וְאִמֶּךָ. עַכְשָׁיו אַתָּה בִּרְשׁוּתִי שֶׁאֲנִי כֹהֵן וְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ מְבַקְשִׁים לִפְדּוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בְּכוֹר מְקֻדָּשׁ, שֶׁכֵּן כָּתוּב: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה יאהדונהי אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כָל־בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל־רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא:
אחר כך יטול האב את הכסף או שוה כסף בידו ויאמר:
אֲנִי רוֹצֶה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁכַּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:
קודם הברכה יאמר "לשם יחוד" זה, ויברך:
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בְּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהרהר בליבו י-ה-ו-ה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל פִּדְיוֹן בְּכוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה. וּכְתִיב: וּפְדוּיָו מִבֶּן־חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא. וְיַעֲלֶה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ וְכַוָּנוֹתֶיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ וּלְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל פִּדְיוֹן הַבֵּן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
יתן לכהן ויאמר: זֶה פִּדְיוֹן בְּנִי בְכוֹרִי:
ויקבל הכהן את הכסף ויאמר: קִבַּלְתִּי מִמְּךָ חָמִשָׁה סְלָעִים אֵלּוּ בְּפִדְיוֹן בִּנְךָ זֶה, וַהֲרֵי הוּא פָּדוּי בָּהֶן כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה הַבֵּן הַזֶּה לְפִדְיוֹן, כָּךְ יִזְכֶּה לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְלַחֻפָּה בְּחַיֵּי אָבִיו וּבְחַיֵּי אִמּוֹ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
נוהגים להוליך הכסף מסביב לראש הילד ואומר הכהן:
זֶה תַּחַת זֶה, זֶה תְּמוּרַת זֶה, זֶה חִלּוּף זֶה, זֶה מְחוּלָל עַל זֶה, זֶה הַכֶּסֶף יֵצֵא לַכֹּהֵן וְהַבֵּן הַזֶּה יִכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים, לַתּוֹרָה, לְמִצְוֹת, לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּחַיֵּי אָבִיו וְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו וּבְחַיֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.
והכהן יניח את ידו על ראש הילד ויברך אותו:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתָ הַבֵּן הַזֶּה לְפִדְיוֹן, כָּךְ תְּזַכֵּהוּ לְתוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻפָּה וְלִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וִיקוּיָם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים, כִּי אוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לְךָ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה יאהדונהי אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה יאהדונהי וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה יאהדונהי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה יאהדונהי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֵת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֶת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם: אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִּפְחַד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. יְהֹוָה יאהדונהי יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְהֹוָה יאהדונהי יִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן.
והכהן יחזיר את הילד לאביו, ואח"כ מוזגין כוס יין לכהן או לאדם אחר ומברך:
סַבְרִי מָרָנָן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
ויטעם מהיין, ולוקח בשמים ומברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא (עֲצֵי) (עִשְׂבֵּי) (מִינֵי) בְּשָׂמִים:
יש נוהגים להוסיף ברכה בלי שם ומלכות:
בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדֵּשׁ עֻבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ. וּלְאַרְבָּעִים יוֹם חִלֵּק אֵבָרָיו, מָאתָיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. וְנָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, כְּדִכְתִּיב וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת־חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָה. עוֹר וּבָשָׂר הִלְבִּישׁוֹ, וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכְכוֹ, כְּדִכְתִיב: עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וְבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסוֹכְכֵנִי. וְזִמֵּן לוֹ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וְזִמֵּן לוֹ שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְשָׁמְרוֹ בִמְעֵי אִמּוֹ, כְּדִכְתִיב חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. אָבִיו אוֹמֵר זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי, וְאִמּוֹ אוֹמֶרֶת זֶה בְּנִי בְּכוֹרִי שֶׁבּוֹ פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא דַּלְתֵי בִּטְנִי. חֲמִשָּׁה סְלָעִים נִתְחַיַּבְתִּי לִתֵּן לַכֹּהֵן בְּפִדְיוֹנוֹ כְּדִכְתִיב וּפְדֻיָו מִבֵּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא. וּכְתִיב: אַךְ פָּדֹה תִּפְדֶּה אֶת־בְּכוֹר הָאָדָם וְאֶת־בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִפְדֶה. כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה בְּכוֹר זֶה לַפִּדְיוֹן, כָּךְ יְזַכֵּהוּ הָאֵל לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים: בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ בְּכוֹרֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּפִדְיוֹנָן.
ושותה מהכוס ונותן לעומדים שם לטעום.
ואומר הכהן לאבי הבן:
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזָכִיתָ לְפִדְיוֹן הַבֵּן כַּך תִּזְכֵּה לְקַיֵּים כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. ועונה האב: אָמֵן.
