בן דודו של הרב, הגאון רבי יעקב שכנזי שליט"א, מו"ץ העדה החרדית בירושלים, הגיע באחת השנים לבית הרב בשעה שבדק אתרוגים. לימים סיפר, כי הקשיב וציין לעצמו את התשובות שהשיב הרב. לאחד אמר: "זה כמעט מהודר", לשני "זה קרוב למהודר", לאחר "זה קצת מהודר" וכן על זו הדרך. התפלא רבי יעקב ושאל את הרב: "איזו מין הגדרה זו, שאתרוג הוא חצי מהודר או קרוב למהודר, בעוד אנו יודעים שאתרוג יכול להיות 'מהודר' או 'כשר' או שהוא 'פסול'?".
השיב לו הרב, שהוא לא רוצה לאכזב את האנשים שטרחו ובחרו אתרוג והגיעו עד אליו, והוא מחפש להשתמש במילה טובה על האתרוג. אם הוא מזהה אדם שמסתפק באתרוג כשר ולא ילך שוב לחפש אתרוג מהודר, טרח בכל זאת לתת לו תחושה טובה. אדם כזה, כאשר ישוב לביתו ויספר שהרב אמר שהאתרוג שלו 'קרוב למהודר', יחוש התרוממות וגם יתייחס לאתרוג בחרדת קודש. לפיכך, גם במקרים שהאתרוג לא היה מהודר, נטע באנשים את התחושה שמה שבידיהם הוא קרוב להיות כזה.
רב אחר שהיה יושב עם הרב בבדיקת ארבעת המינים, הבחין בדבר אחר: הרב לא היה מוציא מפיו את המילה 'פסול'. חשב אותו רב, שהדבר נובע מחיבת המצוות של הרב, שהוא כל כך אוהב את המצוות עד שהוא לא מסוגל להוציא את המילה 'פסול' מפיו על אתרוג. במחשבה שניה תהה אותו רב: הרי אתרוג פסול אינו אתרוג ואין בו קדושה של מצוה.
לבסוף שאל את הרב וקיבל תשובה מדהימה: "יש אתרוגים שאינם כשרים לברכה ביום הראשון, אך ניתן לצאת בהם בשאר הימים, שחיוב נטילת ארבעת המינים אינו מדאורייתא אלא רק מדרבנן. איך אפשר להגיד על אתרוג כזה שהוא 'פסול'?! ועוד סיבה: יש פוסקים המכשירים את האתרוגים הללו, וגם אם אין אנו פוסקים כמותם, לא אנו שנגיד על אתרוג כזה שהוא 'פסול'. הרי יכול אדם ליטול את האתרוג ולברך עליו ובשמים יצטרכו להחליט אם קיים את המצוה או לא. אם הרב אומר על אתרוג שהוא פסול, בשמים לא יוכלו להגיד שאותו אדם זכה במצוה. הלא 'רצה הקדוש ברוך לזכות את ישראל', ואף אנו רוצים שכל יהודי יזכה במצוות" .
