פרשת השבוע פותחת בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (דברים כט, ט). היום – הכוונה לראש השנה. ביום זה הקב"ה רואה את כולם בסקירה אחת, אבל הוא דן כל אחד ואחד בנפרד. ולכאורה לשם מה צריך פעמיים? הרי הקב"ה יכול לראות את כולם כהינד עפעף, ומדוע כל באי עולם עוברים לפני כבני מרון (ר"ה ט"ז ע"א)?
אלא מרוב אהבתו אותנו הוא רואה בתחילה את כל העולם וביניהם הרוצחים והגנבים וכו', ואח"כ כשרואה את היהודי היחיד שעשה איזו עבירה קטנה הוא מיד מוחל לו.
וכל זה טוב כדי ללמד סנגוריה, אבל אדם צריך להיות טוב לא באופן יחסי לגויים, אלא עליו להיות טוב ושלם עם עצמו.
