היה במלחמת יום הכיפורים, תמיד אני מספר את זה כמה שזה חשוב, היה הר מסוים שהיו עולים אליו רק בחמורים בלילה, ושם היו צופים. על כל איפה שנמצאים החיילים של המצרים. היו שם מקבלים אוכל במסורה, היה רק חמור מביא להם את האוכל. יום אחד החמור נשבר לו רגל. ולא עלה, ולמעלה היה לו מעט אוכל. אז הוא ביקש מהטלפוניסטית שתקשר אותו איתי. אמר לו, מה, הטלפוניסט זה קוד צבאי? הוא אמר לי, לא, לא, זה קוד צבאי, אני מדבר. אז הוא אומר לי, תראה אין לנו מים, מה אני עושה? אז אני אומר לו, אתה תעשה נטילה בבוקר ותשים כפפות, אין לך כפפות, תשים נייר על הידיים שלך, ותאכל את הלחם. וכל היום תשמור בטהרה ובקדושה (את הידיים) והיא הטלפוניסטית מתעצבנת, מה אתם מדברים? הוא אומר לו לא, הוא אומר לה ככה. אחרי ששמעתי את זה, אז אני כל כך התרגשתי מהשאלה שלו, יהודי נמצא במקום כזה, מה השאלה שלו, נטילה או לא את הטלפון הנחתי על השולחן, אמרתי ריבונו של עולם, איפה יש לך חיילים כאלה, איפה יש? במקום קשה כזה שומרים על טהרה, על קדושה, ברכות, נטילת ידים. תציל אותם. כך מתוך התלהבות אני אומר. אז הוא אומר מה, אתה מדבר עם הקדוש ברוך הוא ישר… אז אני אקשר אתכם תמיד. יש לכם קוד עם הקדוש ברוך הוא, אני אקשר אתכם תמיד. זה נכון. עמו אנוכי בצרה, השם איתנו, אבל אנחנו מצפים שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו וסייע לנו ויגאל אותנו. גלות השכינה יגאל וגלות עם ישראל, ישראל נושע בהשם תשועת עולמים. לא מקדש ראשון, לא מקדש שני אלא שלישי לעולם יהיה.
