התפילין של 'אור החיים' הקדוש
מעשה זה שמעתי מהרה"ג ר' יצחק לוי ז"ל שהיה מעירו של אוה"ח הקדוש עיר סאלי. רבי חיים בן עטר בעל 'אור החיים' הקדוש גר בסוף ימיו בירושלים לפני פטירתו שאלה אשתו במה אתפרנס? אמר לה ה'אור החיים' הקדוש שתמכור את כל חפציו ומזה תתפרנס, את התפילין אמר לה, תמכרי באלף זהובים. ומזה תתפרנסי שנים רבות. רק תזהירי את מי שירצה לקנות את התפילין, שלא יסיח את דעתו מהן בזמן הנחתן.
ביום השביעי לפטירתו של הצדיק, בא בספינה מעבר לים רב חובל שהיה עשיר מאוד. קנה את התפילין והתחייב לקיים את התנאי שלא יסיח דעתו מהן בזמן הנחתן.
הניח היהודי את התפילין המיוחדות והרגיש הארה גדולה בהנחתן. פעם אחת באמצע ההפלגה היתה סערה גדולה בים, ונפער חור בירכתי הספינה, והמלחים לא ידעו מה לעשות. באו לשאול את רב החובל שהיה עם התפילין. אמר להם רב החובל שיסתמו את החור בסמרטוטים, ובאותו רגע הסיח את דעתו מהתפילין של 'אור החיים' הקדוש. מיד הרגיש שאותה הארה ראשונה שהיתה לו בשעה שהניח את התפילין לראשונה, הסתלקה ממנו.
כשהגיע לתורכיה, הלך לר' חיים אבולעפיה וסיפר לו את המעשה, פתחו את התפילין וראו שאין כלל אותיות. העשיר הזה התפלא מאוד איך מכרו לו תפילין בלי שום כתב. אמר לו הרב: איזה תנאי אמרה לך האלמנה? אמר לו: שלא יסיח דעתו מן התפילין בזמן הנחתן. וסיפר לו את השתלשלות העניינים בזמן הפלגת הספינה והסערה שהייתה בים. חשש הרב שמא יצא חילול ה' ח"ו וע"כ אמר לו: "אתה ראית שכשלא הסחת דעתך הית הלך הארה, על כן קבל עליך שלא להסיח דעתו מהתפילין כפי התנאי שנאמר לך והכל ישוב כבראשונה". כשיצא העשיר אמר ר' חיים אבולעפיה: רבש"ע בזכות ר' חיים בן עטר זיע"א, שלא יצא עליו שם רע שקנו את התפילין שלו כשהם ריקים ופסולים. החזר אותם לקדמותן. למחרת פתחו את התפילין וראו את האותיות.
