• אם אדם אין לו לולב ורוצה להקיף את התיבה אז יש מי שאומר תקיף. כתוב בשו"ע אם אדם אין, נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב וי"א שמי שאין לו לולב אינו מקיף וכן נוהגים. אז יש מחלוקת האם מותר להקיף את התיבה גם אדם שאין לו לולב או נגיד לא. נכון שבבית המקדש היו מקיפים רק מי שיש לו לולב ואם אנחנו עושים זכר לביהמ"ק אז רק מי שיש לו לולב.
אבל אם תומר זה לא זכר הנה יש הוכחה שלא רק כוהנים עושים אלא כל אחד ואחד עושה אז לכאורה גם מי שאין לו לולב יכול להקיף. לפי דעת חכמי הקבלה מי שאין לו לולב לא מקיף.
• כמו שדיברנו על נרות בליל יו"ט, יש נרות בליל שבת והברכה היא רגילה להדליק נר של שבת. אבל צריך להדליק את הנר במקום שאוכלים זה מעליותא זה חשיבות. אם אי אפשר אז אי אפשר, אבל לכתחילה צריך במקום שאוכלים אז אם יכול להדליק נרות שבת בסוכה הנה מה טוב, ביו"ט אם רואה שיש בעיה עם הנרות, נשפכו או נפלו יוציא אותם, מותר לו.
או יקח אותם לחדר אחר, מותר לו ל טלטל ביום טוב אבל בשבת אדם פוחד שמא ילד אחד יפיל את זה, יש לו חששות ,הכי טוב ליצור מצב שהנרות שהדליקו אותם בסוכה לכבוד שבת קודש יהיו במקומות כאלה שלא יהיה פחד שיפילו אותם. ואם אי אפשר הסוכה קטנה או שיש ילדים קטנים או כל סיבה שהיא אם הסוכה נמצאת בגזוזטרה למשל ומהסוכה רואים את החדר אז תדליק האישה בחדר הקרוב ביותר לסוכה וכשיעמדו בקידוש יסתכלו בחדר שהדליקה שהוא קרוב לסוכה.
ואם הסוכה שלהם בגג או למטה ולא יכולים לא להרים עיניים ולא להוריד עיניים לראות את החדר שמדליקים בו את הנרות אז יכולה להדליק את הנרות בבית ולברך להדליק נר של שבת והאישה צריכה להזהר, או האישה או הבעל להנות מהנרות האלה. או שלפני שבאים לקידוש אז יהיו בחדר והנו מהנרות האלה או ידליקו נרות ארוכים שכשיגמרו את הסעודה אז יבואו ויהנו מהנרות האלה.
• לדעת השו"ע אדם בחול המועד לא חייב לאכול פת אדם יאכל אורז, נכון שכתוב אם אדם רוצה לאכול עוגה כביצה יאכל אותה בסוכה אבל לא יברך לישב בסוכה.
אדם רוצה לאכול אטריות לא לקבוע עליהם סעודה, לאכול קובה אחד או שניים שעור כביצה יאכל בסוכה בלי לברך. אבל אם אוכל אדם בסוכה אטריות וקובע עליהם סעודתו ,לוקח קובה וקובע עליהם סעודתו, הכוונה לא מאורז אלא מקמח סולת או מחיטה טחונה, אז אם קובע עליהם סעודתו אוכל בסוכה ומברך לישב בסוכה.
אבל הוא לא חייב הוא יכול לאכול אורז. יכול לאכול תפוחי אדמה יכול לאכול אוכל אחר בלי לחם. אז מכיוון שלא חייב לאכול בה לחם על כן בברהמ"ז לא חוזר.
• אדם ישן בשבת אומר שינה בשבת תענוג אין דבר אין בעיה. אבל אדם בשבת זו הקרובה אדם לא יאמר אני ישן עכשיו ביום שבת, עוד כמה שעות אני אשן בכדי שהלילה בהושענא רבה אני אשאר ער כל הלילה. אם אתה ישן ולא אומר כלום- תישן, תבוא עליך ברכה. תישן אז אנוח לי. אבל אם אתה ישן ואומר אז כתוב במשנ"ב כתוב בכף החיים שלא יכול להגיד את זה, מדוע? אתה כאילו מכין משבת. אמנם הושענא רבה זה כעין יו"כ מעלה רבה יש לו הכל טוב ויפה אבל זה לא שבת.
היו נוהגים שמוצ"ש כלומר בליל הושענא רבה היו לובשים בגדים של יו"ט, לא בגדים של חול יותר מזה אומר מרך הבן איש חי היו נזהרים שבהושענא רבה לא היו שמים בכיסם כסף. אומר הרב כן אל תשים כסף אבל לחלק לעניים או הויברך לתת את הכסף זה מותר לך לתת זה לא יו"ט ממש אלא זה כעין יו"ט. זה דבר אחד.
אבל לדעת שאם לא הפרישו חלה אסור לאכול מן הלחם. על כן המשגיח אם מקבל עליו תפקיד להשגיח יזהר שלא יכשיל את האחרים. ואנחנו עכשיו מפרישים חלה ולא נותנים אותה לכהן, אין לנו כהן טהור ואין לנו את החשבונות כמה צריך להפריש אחד מכ"ח אחד ממ"ח. יהי רצון שנזכה שיבא משיח צדקנו יבנה בית המקדש ויהיו כולם טהורים ונפריש לה ונתן את זה לכהן והכהן יאכל את זה בקדושה ובטהרה בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן.
