• המקום הטוב ביותר להדליק נרות שבת הוא במקום האכילה. ובסוכות מקום האכילה הוא בסוכה על כן טוב ביותר להדליק נרות שבת ויום טוב בסוכה. אך חכמינו מאוד נזהרו מסכנת נפשות ולפעמים גם בגלל חשש רחוק של סכנה אסרו לקיים הלכות שונות כמו בענין מים אחרונים שהרגו את הנפש וכד' ולכן אם יש חשש של סכנה אפילו רחוק יש להזהר מהדלקת הנרות בסוכה. ולצערנו בשנה שעברה היה אסון במקרה כזה ועל כן יש להזהר שבעתים. בגמרא בפסחים כתוב שאין קידוש אלא במקום סעודה. וכך מובא שם: "ואף רב הונא סבר: "אין קידוש אלא במקום סעודה דרב הונא קדיש, ואיתעקרא ליה שרגא, ועיילי ליה למניה לבי גנניה דרבה בריה דהוה שרגא, וקדיש וטעים מידי. אלמא קסבר: אין קידוש אלא במקום סעודה".
פירוש רב הונא קידש בערב שבת ונכבה לו הנר קודם שהספיק לאכול. והעבירו את מאכליו לבית בנו ששם היה נר דולק וקידש שנית ואכל". ועוד מובא שם שאביי סיפר שרבו אמר לו לאכול לחם אחר הקידוש כיון שבמקומם אולי לא יוכלו לקדש כי לא יהיה נר דולק. ומכאן ומכאן היו שלמדו שקידוש צריך להיות במקום נרות שבת. בכל מקרה על פי הפשט טוב לאכול במקום הנרות כיון שזאת שמחת שבת לאכול במקום שיש אור הנר. אך על פי הקבלה צריכים הנרות להיות במקום שמקדשים ואוכלים שם כי יש בכך גם ענין של הארה רוחנית. ובשו"ע "המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר, אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה". משמע שזה חיוב לאכול במקום הנרות ואילו בסימן רעג סעיף ז כתב: "יש אומרים שאין מקדשים אלא לאור הנר, וזו דעת רש"י ותוס' ושאר גדולים ויש אומרים שאין הקידוש תלוי בנר. ואם הוא נהנה בחצר יותר מפני האויר או מפני הזבובים, מקדש בחצר ואוכל שם אע"פ שאינו רואה הנר, שהנרות לעונג נצטוו ולא לצער, והכי מסתברא". ואפשר לישב את שתי המקומות בכך כפי שכתב המג"א "דאין מותר לאכול בחצר רק דוקא במצטער הרבה בביתו משום זבובים וכיוצא הא לאו הכי צריך לאכול דוקא במקום נר". ואפשר עוד לישב כי בסימן רעג התיר כיון שנהנה מאור הנר בדברים אחרים לפני או אחרי הקידוש ולכן ברכת הנר אינה לבטלה. ולסיכום – סברת הזוהר הקדוש והאר"י ז"ל שמשמע מהם שצריך לאכול את כל הסעודה של שבת ליד נרות שבת. ולכן מציע הרב כה"ח להכין מתקן מיוחד לנרות שבת הנמצאים בסוכה שלא תכבה אותם הרוח.
למסקנא: א. עדיף על פי הפשט והקבלה להדליק נרות שבת ויום טוב במתקן מיוחד שיכול לשמור את הנרות מרוח ומשריפה. ב. אם יש חשש כשמדליק הסוכה ידליק בבית במקום שיכול לראות את – הנרות. אע"פ שהנרות לא בסוכה. ג. מי שגר במקום רחוק מהסוכה. יש לו שתי אפשרויות להדליק נר עם ברכה. או שהאשה תדליק בבית ותברך "להדליק נר של שבת ו יום טוב" ו"שהחיינו". וכשחוזר הבעל מבית הכנסת. יעלה לבית לפני קידוש ויהנה מהנרות בבית. או שיעלה אחרי האוכל. ובמקרה האחרון צריך להפקיד שיהיו הנרות ארוכים או שיהא הרבה שמן בנר עד שיסיים הארוחה בסוכה.
• ארבעת המינים ביום הראשון כתוב בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים". וכתב בשולחן ערוך "מן התורה אין מצות לולב חוץ למקדש אלא יום ראשון, וחכמים תקנו שיהא ניטל בכל מקום כל שבעה". "זכר למקדש". אבל יש הבדל בין המצוה ביום הראשון לחול המועד בענין כשרות ארבעת המינים. במה לדעת כולם יש הבדל בין יום ראשון לשאר ימים? כולם מסכימים שבשאר ימים מותר להשתמש בארבעת המינים אע"פ שהם שאולים. סעיף ג' שם . כמו כן כולם מסכימים שחסר כשר בשאר הימים.
• לנענע בארבעת המינים צמודים – פעם הרב רבי מנחם רקאנטי שהיה ישן וראה בחלום מישהו כותב שם ה' וכתב "יהו" ואחר כתב "ה" ושאלו מה זה? ואמר לו אותו אחד כך אנו נוהגים. למחרת ראה הרב רקאנטי בבית הכנסת בסוכות רב אחד גדול שלא מחבר את ארבעת המינים בשעה שמנענע בהם. שאל אותו הרב רקאנטי למה אינו מחברם בשה שמנענע? ואמר לו אותו אחד "כך אנו נוהגים". סיפר לו הרב מהחלום והסביר לו כמה חשוב לחבר את ארבעת המינים שזה כמו חיבור שם ה'. ובמיוחד בהקפות יחבר האתרוג שביד שמאל עם הלולב שבימינו ומחברם בשתי ידיו. ואם אין אפשרות יניח המחזור בין זרועותיו או יקרא ממחוזר של חברו או שיקרא ההושענות אחרי ההקפות, העיקר שיקיף כשארבעת המינים מחוברים.
• מעלת האושפיזין – כתב הבא"ח "בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני, והוא חלק שבעה אושפיזין קדישין. וכן כתוב בזוהר על שמחות אחרות, שמי שעושה חתונה רק לעשירים בלי לעניים אומר הזהר "מי ביקש זאת מידכם". ולכן העושה בר מצוה או חתונה יתן גם לעניים. פעם היו שולחים לעניים אוכל מעל שולחנם. היום העניים מקפידים על "הכשרים" ויש עניים המקפידים על עצמם לאכול רק ממה שבישלו לעצמם ולכן עדיף גם בסוכות וגם בשאר שמחות לתת להם כסף שיקנו מה שרוצים. ויתן להם כסף לפני החג כדי שיספיקו לקנות. ואםנותן לגבאים יקדים יותר כדי שיספיקו לחלק. ויזכרו לטוב כל האגודות המחלקות מזון לעניי עם. ויהי רצון שהקב"ה יקיים בנו "שמחה לארצך ששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו" וישלח לנו משיח צדקנו ונשמח בשמחת בית השואבה השנה בבית המקדש בקרוב. אמן.
