הרב זצ"ל היה מאוד מקפיד בכבודן של הנשים שהיו באות לבית הכנסת להתפלל והיה מקפיד תמיד לברך אותן בצאתו מהתפילה או מהשיעור. בכל שמחת תורה הוא היה מקפיד שהן תוכלנה לראות את שמחת התורה ולא יסתירו להן. והיה ניכר שהוא נוהג בהן כבוד כמו שהיה נוהג בכל אדם.
כשהיו שואלים אותו, הוא תמיד היה מעודד נשים ללמוד ולהתפתח. שתעסוקנה בזיכוי הרבים בכל מעשה של חינוך הדרכה והוראה, סיעוד וחסד.
פעם סיפר שכאשר היה בביקור בקהילות יהודיות בארה"ב, התייחס להתרסות הקהילות הרפורמיות בעניין המחיצה בבית-הכנסת, המפרידה בין נשים לגברים. אמר רבנו: כשהם יושבים יחד גברים עם נשים ומתפללים, הם חושבים שהם נוהגים כבוד באשה וזה לגמרי הפוך. אם הם באמת מתפללים בכוונה. זה העלבון היותר גדול לנשים. יושבים לידן ולא מתייחסים אליהן.
אנחנו מכבדים את הנשים שלנו, אנחנו בונים את בתי-הכנסת שלנו כשעזרת הנשים בקומה העליונה; נשותינו הן ממעל לנו, עטרה לראשנו…
(יסכה בוחניק, מרצה במכללה לבנות, ירושלים)
