סיפר הרב זצ"ל: פעם הגיע אלי בחור שיצא לשידוכים לשאול אותי האם מותר לו לבקש מהסנדלר שישים בתוך הנעל שלו חתיכת עור על-מנת להגביה אותה, מבלי שהדבר ייראה כלפי חוץ. הוא שאל האם אין בזה משום הונאה כלפי הבחורה.
אמרתי לו: ואולי גם היא מגביהה את הנעל?
בדק הבחור וכך היה באמת. ובאמת שניהם היו שווים בקומה. ב"ה הייתה ביניהם נשיאת חן, והם הקימו בית שמח בישראל.
אבל הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן להוציא מפיו פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שהמשיח לא יבוא עד תשעה באב, והוא יהיה יום אבל. מי אמר לך שתשעה באב לא יהיה יום של שמחה? שאני אפסוק פסק הלכה שיוצא מתוך הנחה שגם השנה יהיה תשעה באב? לא מוכן!
תמיד ידענו – שאם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג… מרן הרב קיים את הבטחתו – הרב תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.
פעם אחת בא אהרון אבוחצירא, כאשר היה שר בממשלה, ורעיון היה בידו להעלות את קברו של האביר יעקב אבוחצירא זצ"ל ממצרים לארץ ישראל, ובא לבבא סאלי זצ"ל לשואלו על רעיונו – מה ענה לו הבבא סאלי זיע"א?
הכבוד ההדדי שחלקו שני הרבנים הראשיים זה לזה, מופלג היה וממש בכל יום ויום ניתן לאנשי לשכתם 'שיעור מוסר חי'.
בחרנו להביא בפניכם דברים שנאמרו על-ידי המתפללים הקבועים בבית-הכנסת "היכל יעקב", בית-הכנסת של רבנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אנשים שליוו את הרב עשרות שנים, אנשים שהכירו את הרב יותר מכולנו. שנה שלמה הם כמעט לא דיברו על הרב, וגם עתה לא היה קל להם לדבר. הסיפורים שלהם שזורים בין דפי ספר זה. הנה כמה מהם, כפי שנאמרו, במילותיהם הם
לא תכננתי לנסוע לחו"ל. אבל פעם אחת, אשתי ואני היינו חייבים לנסוע. נולד לנו נכד בחו"ל, ולפני רכישת הכרטיס שאלתי את הרב האם אוכל לנסוע לברית המילה…תשובתו של הרב הייתה: אשתך תיסע, ואתה תישאר בארץ !
מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה
