לפני כעשר שנים רציתי לקנות אופנוע, והפנו אותי לאדם בשם דודו שמתעסק במכירת אופנועים. התקשרתי אליו ונפגשנו. ראיתי למולי בחור עם שיער ארוך קשור ב"קוקו", שלא נראה כאדם דתי כלל וכלל.
תוך כדי שיחה על אופנועים, שאלתי אותו איפה הוא גר, והוא אמר לי כי הוא גר בבניין של הרב אליהו זצ"ל. הוא סיפר לי כמה שהוא אוהב את הרב, ונראה כי פניי הביעו תמיהה מסוימת, כי הוא הוסיף ואמר: "אל תראה אותי ככה. אני מאוד אוהב ומכבד את הרב".
ביקשתי ממנו שיספר לי משהו על הרב. הוא הרהר מעט ואז אמר לי: אספר לך סיפור שסיפרתי לחברים שלי והם לא האמינו לי. אבל אולי אתה, כאדם דתי, תבין מה קרה שם.
לילה אחד חזרתי הביתה ב-04:00 לפנות בוקר, ורציתי לקשור את האופנוע שלי בחדר המדרגות. היה חשוך מאוד והתקשיתי למצוא את החור של המנעול. כבר התכוונתי להדליק את האור, אך הנה אני מרגיש אור מאיר מאחורי. לא אור של חדר מדרגות, אלא אור אחר.
הסתובבתי לאחור, והנה אני רואה את הרב יורד במדרגות לתפילה, כמו שהיה רגיל לעשות בכל בוקר בשעה מוקדמת, ואור מאיר מעליו ומאיר גם לי את חדר המדרגות ואת המנעול של האופנוע.
זה היה מחזה מדהים ביותר. שמעתי פעם על כך שיש אור על צדיקים. אבל לא תיארתי לי שבשכנות אלי יש כזה צדיק. במיוחד שהוא תמיד היה אומר לי שלום יפה ומאיר לי פנים, למרות שאינני נראה דתי במיוחד.
"ראיתי את זה במו עיניי, ואולי אתה תאמין לי", סיים בעיניים נוצצות.
(אייל כהן, מבשרת ציון)
