זו מדרגה גבוהה, אבל לשם צריכים לשאוף. לא מספיק לדעת הלכות שבת, אלא צריכים שבכל פסיעה שפוסעים ובכל מעשה שעושים, באופן אוטומטי המחשבות תנדודנה אל ההלכה, לבדוק מה ואיך מותר לעשות. תמיד היה מדריך את תלמידיו במלים: "אדם צריך להרגיל עצמו לשאול תמיד, מה ה' מבקש ממני ומה אני צריך לעשות ברגע זה לפי רצון הקדוש ברוך הוא".
לא פעם היה הרב אומר לרבנים צעירים שלמדו אצלו, שיחפשו דרך להמחיש הלכה זו או אחרת. פעם הורה לאחד התלמידים לזחול מתחת לשולחן ולבדוק את חוזק החיבור של אותו חלק הנועד להארכת השולחן, אם הוא תקוע בחוזק או משוחרר קמעא, כי יש לכך משמעות הלכתית לענין ההיתר או האיסור להאריך ולקצר השולחן בשבת קודש.
כך נהג גם הרב בעצמו, כפי שמעיד עוזרו רבי אסף אהרוני: פעם הביאו שולחן סלון חדש לביתו של הרב, וכמובן שכולם בני הבית בחנו את השולחן והחמיאו על גדלו ויופיו. כשנכנס הרב הביתה וראה את השולחן החדש, מיד ניגש לבדוק את החורים שמכניסים לתוכם את ההרחבה של השולחן, איך נכנסת ההרחבה לתוך החורים, בקלות או בדוחק. משנתעורר החשש שהיא לא נכנסת בקלות, נטל הרב מברג והרחיב את החורים כדי שלא יהיה חשש של תוקע בשבת.
