שלום למאזינים
השבת אנו נקרא בפרשת כי תצא וכבר הרמב"ם סיכם את ההלכה בענין קריאת התורה, וז"ל: משה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים בשבת, בשני וחמישי – בשחרית כדי שלא ישהו שלושה ימים ללא שמיעת תורה ועזרא תיקן שקוראים במנחה בכל שבת וגם הוא תיקן שיהיו קוראים ביום שני וחמישי שלושה בני אדם ושלא יקראו פחות מעשרה פסוקים.
בקטע הראשון של הרמב"ם משה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קוראים בתורה ברבים בשבת דהיינו חוץ משניים מקרא ואחד תרגום שחייב לקרוא כל אחד ואחד באופן אישי פרטי אלא בציבור בבית כנסת ברבים במנין יש לקרוא פרשת השבוע. ואיני נכנס כרגע איזה קטעים לקרוא בתורה כי היו פעם מחלקים את כל התורה לשלוש שנים או פעם בשנה אחת, אבל בעקרון משה רבינו תיקן להם כך לישראל. וברור שאם מדובר פעם בשלוש שנים מובן מדוע תקנו לקרוא סוף פרשת כי תצא "זכור אשר עשה ה' לעמלק" בכל שנה מפני שפעם היו קוראים בשלוש שנים את פרשת זכור וישכחו מהזכור הזה, אבל אנו היום שרגילים בכל שנה לקרוא את כל החומשים מבראשית עד ל'עיני כל ישראל' אז בלאו הכי אנחנו נקרא פעם בשנה בפרשת זכור בפרשת כי תצא א"כ פרשת זכור מדוע תקנו דוקא לפני פורים, אלא לפי הפשט בכדי לסמוך ולהסמיך זכירת עמלק למעשה מחית המן.
ישנם רבים כשקוראים פרשת זכור הם לא מכוונים בזה וכן קורא כשאדם היה חולה או היה במילואים שלא היה יכול לקרוא בפרשת זכור בשבת זכור לכן כשקוראים בתורה כי תצא (בשבת זו) אם סתם חזן קורא בתורה מפני שמשה רבנו תיקן להם לישראל לקרוא בתורה ביום שבת קודש אין זה פרשת זכור כי בשביל מה לזכור מה עשה עמלק, יש מי שאומר שהשומע משליח ציבור את כל הפרשה של כי תצא וגם זכור אשר עשה לך עמלק אינו יוצא ידי חובה בפרשת זכור מכיון שלא קרא באופן מיוחד ולא כיוון לצאת ידי חובה בקריאת התורה בכדי לצאת ידי חובה לזכור מעשה עמלק. ויש מי שאומר זה תורה וזה תורה והחזן קורא בציבור בספר תורה ומה אכפת אם כוונת או לא כוונת.
לכן רצוי ששליח ציבור לא במשלים אלא במפטיר כשעולה הקורא של ההפטרה לפני שיתחיל השליח ציבור לקרוא את השלושה פסוקים למפטיר של "זכור את אשר עשה לך עמלק" יכריז ויאמר: אני קורא עכשיו את הפרשה את המפטיר ואני מכוון להוציא ידי חובה את אותם שלא שמעו פרשת זכור ואותו שלא שמע באמת פרשת זכור אז הוא גם כן יאמר בליבו או יאמר בפה אני מתכוון עכשו לשמוע פרשת זכור לצאת ידי חובה כשלא שמע בשבת זכור.
וכן רצוי מאוד להזכיר לילדים ולאנשים שברגע שקוראים את זכור אשר עשה לך עמלק מזכירים את שמו של עמלק והם אומרים 'מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים' ועושים רעש בבית כנסת בזמן שקוראים שמו של עמלק וזאת יעשו או כשקורא משלים, אבל כשקורא מפטיר והוא מתכוון להוציא ידי חובה של פרשת זכור יש לזכור לשמוע זאת בצורה ברורה ולכן לא ירעישו בזמן שאומרים את עמלק, ולמרבה יגידו את זה או אחרי שהמפטיר גמר או בעלית משלים.
יש מי שאומר כמו שהזכרנו מקודם אם השליח ציבור קורא בתורה ומתכוון להוציא את האחרים ידי חובתם בקריאת התורה ואם הוא מתכוון מספיק שהשומע יכוון שהוא בזה יוצא ידי חובת קריאת פרשת זכור אבל עדיף ששליח ציבור יכריז כמו שאמרנו.
היו רבנים שהיו מקפידים בפרשת כי תצא אף על פי שהם בשבת זכור קראו פרשת זכור היו בבית כנסת ושמעו את הכל אף על פי כן חוזרים עוד הפעם ומבקשים מהשליח ציבור שיאמר שהוא מתכוון להוציא אותם ידי חובה כי חוששים אולי מזכור של אדר ועד זכור של אלול אולי הספיקו לשכוח. ועוד הם אומרים דרך מוסר "זכור את עשה לך עמלק אשר קרך בדרך ויזנב בך" וחז"ל אומרים שעמלק זה שוט לעם ישראל. כלומר בחודש אלול צריך לזכור את מעשי עמלק כלומר שלא יעשה כמו מעשי עמלק אדרבא לא 'אשר קרך בדרך' שלא יתקרר בתורה אלא יקום במרץ ובחשק ובחום ובהתלהבות לקיים את המצוות כולם. ואם בכל השנה מקיים מצוות כמצות אנשים מלומדה לפחות בחודש אלול יקיים את זה "לא אשר קרך" לא במקרה, לא בקרירות, אלא בחום והתלהבות.
ועוד, מה שכתוב "והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה" הכוונה על ארץ ישראל שהרי שמו של הקב"ה חסר כ"ז שזרעו של עמלק שמשחיתים עוד. וכמו שאומר האלשי"ך הקדוש ונכון לזוכרו באלול מפני שיש לכל אחד ואחד עמלק קטן בקרבו, ואת העמלק הזה אדם צריך למחות ולהשמיד וזה רק בזכות שמירת קדושת ארץ ישראל 'בהניח ה' לך מכל אויבך מסביב בארץ" רק אז אתה יכול למחות זרעו של עמלק. כך שגם יהודים הנמצאים בחוץ לארץ יחשבו שהם עתידים לעלות לארץ ישראל ובקרוב ואז סגולת ארץ ישראל תעזור להם שעם ישראל יתגבר ויהיה ה' שלם והכסא שלם ונזכה לגאולה שלימה.
שבת שלום.
