תמצית דברי מרן הרב זצוק"ל :
נאמר: "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידיך ושבית שביו"
שאלו המפרשים: למה פתח בלשון רבים "אויביך", והמשיך בלשון יחיד "ונתנו" ?
כתב ה"כלי יקר" והסביר שיש שני מיני אויבים אויב חיצוני ואויב פנימי המקטרג בשעת סכנה. עיקר המלחמה היא כנגד האויב הפנימי היצר הרע, השטן.
וכבר הסביר האו"ח הקדוש בפרשת שופטים בפסוק "וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל" שהוא כנגד יצר הרע וכלשונו:
"כי אין שונא לאדם כיצרו הרע והוא מקור השנאה לרעהו. כי הוא מראה רֵעוּת לכל, כי לטובתם מיעצם. והוא שונא לו ומבקש רעתו בדרך אהבה ורעות. וארב – שאורב לו להחטיאו, כי יש לך לדעת שעבירה ראשונה שעושה האדם אינו עושה אלא כשגגה, ובזה מוצא היצר הרע שער ליכנס לנפש. גם מסביר לו פנים על מעשה הרע ויאמר לרע טוב, ואין לך אורב גדול מזה ובזה מתגבר עליו".
היצר הרע עושה את עצמו כאוהב, כידיד, כחבר וקם על האדם והכהו נפש.
חז"ל אומרים על היצר הרע, "יורד ומשטין, עולה ומקטרג", בתחילה היצר הרע ממציא דברי היתר לאדם, ואחר כך הוא עולה ומקטרג על מעשיו הרעים של האדם שואל האדם את השטן, איך אתה מקטרג הלא אתה גרמת לי לחטוא, אומר לו השטן אני הייתי מלאך העושה את מלאכתי נאמנה, את שלי עשיתי בערמה, ואתה לא היה לך להקשיב לי שהרי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין??
הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם להתחיל "כי תצא" = אתה תצא, השטן אמנם מלאך, אש אבל אתה תתחיל תעשה את הפעולה הראשונה ואז "ונתנו", ה' יעזור לך.
פתחו לי פתח
יש שני מטבעות לשון בחז"ל האחד "פתחו לי פתח כחודו של מחט" והשני "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" למה הזכירו מחט. אלא תפקיד המחט הוא לתפור לחבר לאחד. אם אדם מתחבר לתורה למצוות למעשים טובים ללומדי תורה אז הוא ראוי לפתחו של אולם.