נגן וידאו

מוסר של מנהיג ומידות טובות בפרשה | פרשת דברים

משה רבינו בתוכחתו לעם ישראל ביום פטירתו רומז בשמות של מקומות על החטאים ודרכי תיקונים כפי שנכשלו בהם בני ישראל • בשמות ובמקומות אלו יש גם מוסר לדורנו אנו בהנהגה ובעבודת ה • במדבר - בערבה - מול סוף - בין פארן - ובין תופל וכו'

אורך הוידאו:

8:06

דבר תורה לפרשת

אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב".

אומר רש"י:

כל הדברים האלה הם מוסר ותוכחה, וכל המקומות האלה, תכף נראה, זה לא כל המקומות כמו שאומר האבן עזרא, אלא זה רמז על מעשים שעשו על מקומות מסויימים, גם אם השם הזה זה לא השם שלהם.

חז"ל אומרים: "ודברתם בם – בם ולא בדברים בטלים". כל הדיבור שלך, כל השיחה שלך יהיו בדברי תורה. כתוב על תלמידי חכמים, שאפילו שיחת חולין שלהם צריכה תלמוד. כל מה שאדם מדבר – צריך לדעת האם מותר לדבר או אסור לדבר, האם זה בסדר או לא בסדר.

"ודברת בם" – אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל, משה רבנו – כל פעם שהיה מדבר אל כל ישראל, היה מדבר אתם רק "אלה הדברים – ודברת בם", רק דברי תורה.

וכשהגיע בראש חודש שבט והיה צריך להוכיח אותם, הוכיח אותם ברמז, כל דבר ודבר אמר להם ברמז.

אומר רש"י, שכשהגיע למקום "בין פארן ובין תופל" – "אמר רבי יוחנן, חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו "תופל" ו"לבן". חיפשנו בכל המקומות שם "תופל" ושם "לבן" ולא מצאנו. ועל זה אומר: "אלא אמר רבי יוחנן, בין פארן ובין תופל ולבן, בין פארן זה היה העניין של המרגלים שמשמה שלחו את המרגלים לרגל את הארץ. בין תופל ולבן – תפלו על המן שהיה לבן. זהו "בין פארן ובין תופל", בין הזמנים האלה, גם כן אמר להם תוכחת מוסר על מה שעשו בפארן ועל מה שעשו במן.

והמפרשים שאלו אם זה הולך לפי סדר או לא הולך לפי סדר, ואין נפקא מינה בדבר הזה.

"וחצרות ודי זהב" – "די זהב – זה על מעשה העגל".

אומר האור החיים הקדוש, כשעומד משה רבנו לדבר, אומרים חז"ל שעומד משה רבנו לדבר אל "כל ישראל", אסף את כל ישראל, לא רק ראשי השבטים, לא רק חלק מעם ישראל, אלא כולם! אם זה ששה מליון הגברים לבד מטף, אז למעלה מארבעה מיליון (4,000,000 !!!) מעם ישראל עומדים, ומשה רבנו עומד לדבר אתם בלי רמקול ובלי שום דבר, והוא עומד ומדבר. וכולם שומעים את דבריו במשך שלושים וששה ימים שמשה רבנו חוזר על כל התורה כולה, והוא מדבר ומדבר ומדבר ומדבר ולא מגמגם!!

כשהוא מגיע ל"אלה הדברים" – דברי תורה, דיבר משה אל כל ישראל, דיבר את זה בצורה שוטפת את הדברים האלה.

אומר הרב: שנכון שחז"ל אומרים ש"בין פארן ובין תופל" כמה לימודים למדו מזה, אומר הרב שאפשר לומר רמז שבא משה רבנו לרמוז לנו, שיש תשעה דברים שהם מביאים את האדם, ואני קורא את לשונו של ה"אור החיים" הקדוש: "לימד אותנו משה רבנו כללות יראת ה' ומידות הצריכות להולכים בתמים בתורת ה' בין תשעה מידות. דבר ראשון 'בעבר הירדן' – בעבר".

הנה אברהם אבינו היה "אברהם העברי", ולמה נקרא שמו "אברהם העברי"? משום שכל העולם כולם עולם אחד והוא נמצא "מעבר" לכל העולם כולו, ולא מתחשב במה שהולך בכל העולם, לא עם נמרוד ולא עם אחרים! תוספת: אברהם אבינו הלך ממקום למקום "ויקרא שם בשם ה' קל עולם, להחדיר ולהסביר את האמונה בקדוש ברוך הוא.

"בעבר הירדן"; הירדן – אומרים חז"ל כך: טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר ממאה תוכחות! אם אדם יבוא ויוכיח את חברו, אז חברו יגיד: מה אתה מוכיח אותי?! טול קורה מבין עיניך! אתה אומר "טול קיסם מבין שיניי"?! אבל אם אדם יקח ספר מוסר וילמד, עם מי יריב, יריב עם הספר? אין לו מה לריב עם הספר, אז כשהספר אומר לו משהו, הוא מתחיל להתבונן, אולי אני לא בסר, אז הוא נותן מוסר לעצמו, "טובה מרדות בלבו של אדם יותר ממאה תוכחות", אם הוא בעצמו עושה חשבון הנפש – זה דבר חשוב מאוד.

"במדבר, בערבה"; יש שני סוגים של "מדבר", מדבר הכוונה (כמו שאמרו חז"ל) "מה יעשה האדם שיהיה עניו – שיהיה כמדבר שכולם דורכים עליו, "נפשי כעפר לכל תהיה". אבל אם אדם יאמר: אני אהיה עניו, בסדר גמור, הוא יהיה עניו, ילבש בגדים קרועים, בגדים מלוכלכים, וידבר דברי שטויות ושכולם יבזו אותו – לא! הענווה צריכה להיות "בערבה", כלומר להיות ערב ולא סתם להיות…
"מול סוף"; תמיד האדם יעשה חשבון מה שאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו שאדם ידע לו מה סופו של אדם ואדם לא יודע מתי סופו, ותמיד יחשוב "מול סוף", אם אדם תמיד יחשוב ש"מול סוף" – אז לא יבוא לא לידי גאווה ולא לידי תאווה ולא לידי ייסורים! הרי עוד מעט חס וחלילה הסוף שלו.

"בין פארן ובין תופל" – האדם צריך לפעמים להתפאר ולפעמים לא להתפאר, כשהוא עושה מצוה "ויגבה לבו בדרכי ה'". "ובין תופל" – אדם צריך להיות לא בצער יותר מדי, אדם תמיד צריך להיות… לעבוד את ה' בשמחה!

"ולבן"; אנחנו אומרים 'לב טהור ברא לי אלקים' אנחנו אומרים בברכת הלבנה, יש שתי כוונות ל"לב טהור", יש לב טהור לעבודת הבורא יתברך שמו ויתעלה, ויש לב טהור – לב נקי. יש אנשים שאם תרגיז אותם, יתרגזו וישמרו את הטינה ואת השנאה לעולמי עולמים. תבקש מהם מאה פעמים סליחה והם ימשיכו לשנוא את האדם. "ולבן" – שיהיה לו לב נקי כלפי בני אדם וגם 'לב טהור ברא לי אלקים'.
"וחצרות" – בחצרות ה', תמיד האדם יהיה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לשבת שם וללמוד תורה.
"ודי זהב" – יאמר האדם: די לי זהב! לא צריך אני הרבה זהב, מספיק לי אני יש לי, תמיד יהיה עשיר השמח בחלקו.

אבל כשחז"ל אמרו "בין פארן ובין תופל", אומר רש"י: בין פארן – זה על המרגלים. המרגלים, כשהלכו ורגלו והוציאו דיברת הארץ על ארץ ישראל, זה היה ובאו וחזרו ובכו, והעם גם כן בכו, אז בכו בכיה של חינם, אמר ה' הם בוכים בכייה של חינם, אז החורבן יהיה חורבן פעמיים גם בבית ראשון וגם בבית שני.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

משה רבינו וגאולת ישראל? פרשת שמות

משה רבינו וגאולת ישראל | פרשת שמות

נפשו של משה רבינו ע"ה רגישה מאוד לעוול ולאי צדק – החל מהכאת איש עברי ועד הצלת בנות יתרו • רחמנותו של משה על הצאן • מדוע אם כן משה מפקפק באמונתם של ישראל בעת בוא הגאולה • סדר הגאולה בעבר ובעתיד

ממלכת כהנים ואנשי חיל? דברי הרב לחיילים?  פרשת יתרו

ממלכת כהנים ואנשי חיל דברי הרב לחיילים | פרשת יתרו

יתרו שרק עכשיו בא ומתגייר כבר נותן עצות למשה רבינו במינוי דיינים וכדו'. הייתכן?! • מדוע משה ממנה דווקא "אנשי חיל" (חיילים) ולא "תלמידי חכמים" – או – "רבנים"? • אף הקב"ה הסכים עם משה – דברי הרב על לימוד תורה והוראה בקרב כוחות הביטחון ושבחם של אנשי המשטרה והצבא

חפש סרטון, סיפור, או שיעור