• אדם צריך לברך שהחיינו על דבר שמשמח אותו. ואם זה דבר שטוב לו ולאחרים צריך לברך "הטוב והמטיב". ואפילו אם נפטר לאדם אביו והשאיר לו ירושה צריך לברך עליה שהחיינו.
• בימי בין המצרים אנחנו אבלים וכואבים את חורבן בית המקדש. ברכת שהחיינו היא ברכה על דבר שמשמח את האדם. לכן בימים אלה אין מברכים שהחיינו כיוון שיש בו שמחה. יש מי שרוצה להקל ולברך בשבתות של בין המצרים שהחיינו כיוון שאין אבלות בשבת- אך למנהגינו גם בשבתות אין מברכים שהחיינו.
• בין המצרים הם ימי דין ואדם צריך להיזהר בהם לא להכניס את עצמו למקום של סכנה. בכל השנה כולה אדם צריך להיזהר ולשים מעקה במרפסת, במדרגות וכו'- אך בימים האלה צריך להיזהר יותר ובפרט בכבישים.
• בימים האלה אין עושים מחולות שירה וזימרה. ואף על פי שמעיקר הדין אפשר להתחתן בימים שבין י"ז בתמוז עד ר"ח אב- מנהגינו לא להתחתן בימים אלו אל אם זה מחזיר גרושתו וכדו'. אמנם בשבתות של בין המצרים יכול לשיר כדרכו בכל שבת.
