דברי הרב מרן זצוק"ל –
בגמרא כתוב שפעם אחת היה מישהו שהיה לו בן גדול, והבן הגדול הזה דיבר עם אביו ואביו כעס עליו ונתן לו מכות, באה אמתיה דרבי ונידתה אותו, אמרה לו: הוא מנודה! אמרר לה: אני רוצה לחנך את הבן! אמרה לו: ילד גדול מחנכים אותו בפה ולא במכות, למה? הוא יברח ויבעט! ואתה עובר על "לפני עיוור לא תתן מכשול", והרמב"ם הביא את זה בין הדברים שעליהם מנדים את האדם.
זאת אומרת שכשאדם מכה או גוער, צריך לעשות חשבון, כי לפעמים: "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה" – (ספר משלי י"ז, י '), יש אחד שתצעק עליו וזה יותר גרוע מאם תתן לו מכה.
היה חכם אחד, עלו השלום, שהיה אומר שפעם היה משהו שגידל אריה, והאריה – ידוע שיש לו ריח רע בפה, והוא אילף את האריה והאריה היה מאולף. יום אחד בא האריה וישב על האדם הזה שאילף אותו, והלה הריח ריח רע, אמר: "איזה ריח רע שהיוצא מהפה שלך – האריה!", האריה שתק, אחרי כמה דקות קם האריה ואמר לו: אני רוצה לטרוף אותך עכשו.
אמר לו: מה אתה רוצה? אמר לו האריה: אני רוצה שתקח סכין ותפצע אותי ברגל, תחתוך לי את הרגל! אמר לו: למה? אמר לו: ככה אני רוצה! (זה משל…) לקח הלה סכין וחתך לו את הרגל. אמר לו האריה: תביא לי רפואה, תשים תחבושת! שם הלה תחבושת ואחרי שבוע התרפא. תפתח את התחבושת! פתח וראה שזה התרפא. אמר לו האריה: תחתוך לי את הרגל השניה!
אמר לו: אתה משוגע?! אמר לו האריה: אני לא משוגע! חתך לו הלה את הרגל השניה, שם לו רפואה ותחבושת ושוב התרפא ונהיה בריא. וכדרך הזאת עשה האריה על ארבעת רגליו, וכך היה בארבעת רגליו. אמר לו האריה: אתה רואה? את ארבעת רגליי חתכת לי ושמת לי רפואה, עכשו אני בריא! אבל המילה שלך שאמרת לי שיש לי ריח רע בפה – איך תבריא אותה? איך תבריא אותה!?
זהו: "תחת גרעה במבין", לפעמים אתה תצעק על "מבין" – תדבר אתו, יותר טוב מאשר "תדבר כסיל מאה" – מאה מכות תכה אותו, אז לפעמים גם בגערה שאתה גוער, תזהר מהדבר הזה.
