דברי מרן הרב זצוק"ל –
חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא אמר לו למשה רבנו: "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'".
אומר רש"י: "דיבר אתו במשפט על מה שאמר למה הרעות לעם הזה ולמה שלחתני".
אבל משה רבנו היה לו סיבה למה לא אמר את זה, פתאום הוא רואה את דתן ואבירם באים וצועקים על משה רבנו: "אתה נותן חרב ביד פרעה להרגנו", "והרע לעם הזה". אז משה רבנו אומר, רבונו של עולם, אמרת לי שלא ישמע פרעה, אבל שיעשה יותר קשה ויותר גרוע – זה לא עלה על דעתי.
אמר לו ה' אבל צריך לקבל את המכות שלו, כי כל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים זו היתה מכת עונש למצרים, ולהודיע להם: "וידעתם כי אני ה'", "למען ידעו כי אני ה' בקרב הארץ", והכל עבור עם ישראל – "למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בקרבו", ואז – "וידעתם כי אני ה'".
משה אומר, רבונו של עולם, אנחנו מוכנים לוותר על המכות, לא רוצים את המכות האלו, רוצים שייגאלו. אמר לו ה' אתה יודע מה? אני אבוא לקראתך: "עַתָּה תִּרְאֶה אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה". זה היה ביום ראש השנה. ואומרים חז"ל, אנחנו אומרים בתפילה בראש השנה: "זכר ליציאת מצרים". מה שייכות יציאת מצרים לראש השנה? סוכה, פסח, שבועות – קשור למתן תורה; ראש השנה, יום הדין?! מה זה שייך למתן תורה? מה זה שייך ליציאת מצרים?
אומר רש"י: "ביום ראש השנה בטלה העבודה של עם ישראל במצרים, שנאמר: 'והסירותי מסבל שכמו' – את המזמור שאנחנו אומרים ביום ראש השנה. אז אמר לו ה': "עַתָּה תִּרְאֶה" – עכשו אין עבודה, מעכשו – מראש השנה עד פסח אתם תשארו במצרים, תהיו עבדים בשם אבל בפועל אתם בני חורין, אתם המכים, אתם המענישים, אתם הנותנים אזהרות, ופרעה – כל פעם יצטרך לבוא ולהתחנן לקראתכם.
הסבל של ישראל במצרים היה סבל גדול! להגיע להיות בדרגה של "גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי"?! לרדת למ"ט שערי טומאה!! לרדת למצב של "ערום ועריה"?! זה הסבל הגדול ביותר שיכול להיות! אומר הקדוש ברוך הוא: "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, הסבל הזה שאתם לא יכולים לקיים תורה ומצוות, עוד לא ראויים לכך – אני אוציא אתכם מזה!! אתם תראו את המכת דם, ואת מכת צפרדע וכן כל המכות כולם, ואז אתם תהיו כבר…
אבל זה לא עזר, כל כך הם היו שקועים במ"ט שערי טומאה!! זה לא עזר להם שום דבר!! ראו את המכות, ראו את הדברים האלה, ועדיין היצר הרע היה בתוכם! עוד לא יכלו להשתחרר ממנו, עד שהיה דם פסח ודם מילה – זה שחרר אותם מהסבל שהיו עם ישראל במצרים שלא יכלו לקיים תורה ומצוות, ולא יכלו מטעם שפרעה לא הרשה, ומטעם שהם עצמם עדיין היו שקועים בעבודה זרה. "משכו" – ידיכם מעבודה זרה, וקחו! אתם שמים לב? "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ" – בעשרה לחודש ניסן, עד אז עדיין הם עבדו עבודה זרה! תמשכו ידיכם מעבודה זרה וקחו שה לבית אבותם. אז זה: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם".
"וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם" – אל תהיה עבד ליצר הרע, אני אציל אותך מהמצב הזה! אבל זה עוד לא היה! לא הצליחו!
"וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" – אהה!! הקדוש ברוך הוא, כשעם ישראל רואה את הניסים ואת הנפלאות, אבל לא חודרים בלבותם הדברים האלה, אמר – אני אוציא אותכם בכח מהטומאה! אני אוציא אותכם "בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים" – אני אוציא אותכם. אני אגאל אתכם מהטומאה שאתם נמצאים בה. "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" איך כתוב? הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממ"ט שערי טומאה, מלמטה, ממקום הכי גרוע שיכול להיות, משאול תחתית, "וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי"! – עד הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא העלה אותנו ביום שהקריבו קרבן פסח.
(1) ספר שמות פרק ו (ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם:
ואז: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם" – אתם תהיו ראויים לקבל את התורה, ללמוד תורה, לקיים את התורה, ואז "ואשא אתכם על כנפי נשרים" כמו שכתוב, "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים".
וזוהי המטרה: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'" – זו המטרה כל כל יציאת מצרים.
אחר כך כתוב: "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ", בכניסה לארץ ישראל, וכתוב בפירוש: "אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'", מורשה לכם כמו שהתורה ירושה גם ארץ ישראל ירושה.
