בערב פסח אחד הרב קם באמצע הלילה ואמר לרבנית: יש חמץ בבית. הרבנית זינקה מהמיטה ואמרה: עבדתי כל כך קשה לפסח כדי שיהיה לנו חג כשר, אם יש חמץ אני לא נשארת בבית הזה לדקה אחת. נלך לילדים. הרב הציע לה להתחיל לחפש. היא התחילה לחפש ונתקלה בשואב אבק. היא חשבה שאולי בשקית של השואב יש חמץ ושלחה את השקית לפח, אבל הרב אמר לה שלא לזה הייתה הכוונה. "אם כך, תעשה שאלת חלום לדעת איפה הוא, ביקשה הרבנית. הרב הסכים וביקש שתצא מהחדר. לאחר כמה זמן היא נכנסה לחדר ומצאה את הרב אדום כולו. הרב ביקש מהרבנית שתביא לו ספר מסוים ותפתח בעמוד כך וכך שורה כך וכך מילה כך וכך.
המילה הייתה: "תרופות". אמרה לו הרבנית: בדקתי בארון התרופות, וכל התרופות שיש בהן אפילו רק חשש לחיטה – זרקתי! הרבנית ניגשה שוב לארון התרופות, ומצאה שם בקבוקון שהרופא הביא באותו שבוע כדי למרוח על עור היד של הרב, שהייתה יבשה. מתברר שהתרופה הזאת הכילה נבט חיטה, והרבנית זרקה אותה מייד.
(הרבנית צביה אליהו שתחיה, אשת הרב(
