הרב אליהו זצ"ל היה מקורב מאוד לבבא סאלי זיע"א הרב אליהו ז"ל למד מהבבא סאלי כוחה של תפילה. תמיד היה הרב ז"ל אומר כי מהבבא סאלי למדנו שצריך רק לברך ולא חלילה להוציא מילה רעה מהפה על שום יהודי.
הרב סיפר פעם על כוח התפילה של הבבא סאלי סיפור שהוא עצמו בדק את אמיתתו עם הבבא סאלי בעצמו. ומעשה שהיה כך היה. שכשעלה הבבא סאלי לארץ ישראל בפעם השנייה, הגיעה אונייתו לנמל חיפה. אחד משרי הממשלה שמוצאו ממרוקו בא עם רכבו להקביל את פניו ולקחת את אדמו"ר הבבא סאלי למחוז חפצו. כשהגיע הבבא סאלי לרכב של השר, הסתכל עליו, ראה מה שראה ושאל בלחש את אותו השר: האם הרכב הזה נוסע בשבת? אני לא יכול לנסוע ברכב שנוסע בשבת. פנה הבבא סאלי לתחנת האוטובוס ונסע לדרכו כאחד האדם.
באמצע הדרך הגיע זמן תפילת מנחה, והבבא סאלי שישב מאחורי הנהג הקיש במקלו על הנהג ואמר לו: תעצור! אני צריך להתפלל מנחה.
אמר הנהג לבבא סאלי: פה זה לא מרוקו, אם אתה יורד – אני ממשיך לנסוע!
בסדר, השיב לו הבבא סאלי, וירד עם כל המזוודות מהאוטובוס.
פנה הבבא סאלי לשדה והתפלל מנחה בכוונה רבה ובמתינות. כשסיים להתפלל, חזר לתחנה ושאל היכן האוטובוס לירושלים. אמרו לו: הנה כאן, האוטובוס תקוע ומחכה. עלה הבבא סאלי לאוטובוס הסתכל וראה שהוא מכיר את האנשים האלה מהאוטובוס. והנה הנהג פונה אליו ואומר לו אתה לא צריך לשלם. כבר שילמת קודם. זה האוטובוס שנסעת בו הוא לא הצליח לנסוע אחרי שירדת ממנו.
עכשיו תסע, אמר לו הבבא סאלי, והאוטובוס שלא הצליח להניע כל אותה שעה, פתאום התעורר לחיים.
סיפר הרב אליהו זצ"ל שכששאל את הבבא סאלי: האם סיפור זה נכון? ענה הבבא סאלי בענוותנותו: הסיפור נכון, אבל הנהג פשוט התבלבל ושכח איך מפעילים אוטובוס.
(מתוך חוברת "על הצדיקים ועל החסידים", הרב חיים בן שושן, בית-אל(
