מספרים ר' ששון ושאול ארז: יש לנו מכון של לימודי יהדות בשם "דרכי אבות", שבו אנחנו מלמדים חיילים יהדות, וברוך ה' הברכה שרויה במעוננו. בכל שבוע אלפי חיילים טועמים אצלנו משהו מן היהדות, ומתקרבים לשורשים שלהם. הרב זצ"ל אהב אותנו כמו בנים וליווה אותנו בכל בעיה. בכל פעם שהזמנו אותו, הוא היה מגיע לתת שיחה לחיילים, אלא אם כן היה בחו"ל או שלא יכול היה להגיע.
הרב היה מספר לנו שסבא שלנו היה רגיל להתפלל עם הרב צדקה הזקן זצ"ל בבית-הכנסת "שמש צדקה" והיה רגיל להשכים קום כדי לפתוח את בית-הכנסת, וזכותו עומדת לנו יחד עם כל הצדיקים של הדור הקודם שהסבא שלנו היה מקושר אליהם.
פעם אחת הרב נכנס למקום שבו אנחנו עושים את ההרצאות. הוא הסתכל על האולם, שהיה למעשה מרתף, ואמר לנו: זה מקום קטן, אתם צריכים מקום גדול פי אלף מהמקום הזה. ברוך ה', זכינו לקנות מקום יוקרתי במחיר זול יחסית, ועכשיו אנחנו מקימים בו אולם יותר מרווח להרצאות.
פעם אחת הייתה לנו בעיה גדולה שאי-אפשר לתאר אותה. כל כך גדולה, שבגינה לא ישנתי שנה וחצי מרוב צער. לא היה לה פתרון. כל כמה שחשבנו ואימצנו את מחשבתנו, לא מצאנו לה פתרון ונראה היה שכל המפעל שלנו בסכנה. גם המפעל הרוחני החשוב הזה וגם חיינו האישיים. אני נמנע מלהזכיר מה הבעיה, כי חלק מהאנשים שמעורבים בה עדיין חיים אתנו.
פנינו אל הרב, והוא שמע את הבעיה ושאל כמה שאלות. כאשר הרב הבין את חומרת הבעיה ואת המלכודת שבה אנו נמצאים, הוא אמר להוציא כל איש מעליו, כולל המזכירים והעוזרים. רק אנחנו היינו שם בחדר אתו. אני ואחי, שמלווה אותי כל הזמן בכל הקשור ל"דרכי אבות".
הרב הוריד את ראשו על ידו שהייתה מונחת על השולחן. ראינו שהוא מתאמץ, מרוכז כולו, וחושב. כעבור כמה דקות הוא הרים את ראשו ואמר לנו: זהו, הבעיה נפתרה. אין יותר בעיה. לכו לדרככם לשלום.
כך, בהינף יד.
לא ידענו איך הבעיה הולכת להיפתר, אבל הרגשנו באותה שעה שהרב עשה את העבודה הרוחנית שלו. הרגשנו שזה היה מאמץ מיוחד, ולמרות שלא ידענו מה הוא עשה, היה ברור לנו שזה משהו מיוחד. כבר כשיצאנו משם הרגשנו את ההרווחה בלבנו, וכעבור כמה ימים הבעיה אכן נפתרה. בדרך פלא הכול הסתדר.
לא יודע מה היה שם, אבל ברור לנו שהיה שם משהו רוחני גדול. גם אנחנו הרגשנו את המעמד. ראינו מהי עבודה רוחנית. ראינו איך העולם מנוהל. איך הצדיקים שותפים בניהול העולם. והכל בשביל לסדר לנו את המקום שנוכל ללמד תורה בנחת רוח.
(ששון ושאול ארז, "דרכי אבות")
