הבן שלנו, אליהו-דוד נ"י, נולד אחרי המון תפילות. ב"ה, הוא ילד שכל מי שרואה אותו אומר שהוא צדיק וטהור. אליהו-דוד אוהב מאוד לרקוד בחתונות ולשמח חתן וכלה, לכן לקחתי אותו לחתונת בת-דודתי ביישוב שעלבים בכ"א באב התשס"ט. בחתונה הוא נפל, והיד נשברה לו בצורה קשה ביותר!
נסענו אתו מייד לבית-החולים "שערי צדק", ובמשך לילה שלם ניסו להחזיר לו את העצם למקומה, כשהוא מורדם, אך ללא הועיל!
לקראת הבוקר הרופא הסביר לנו שאין ברירה וצריך להכניס את הילד לניתוח, וכך עשינו. בעלי חתם על המסמכים וביקש ממני ללכת לרב מרדכי אליהו זצ"ל לבקש ברכה לניתוח.
הגעתי לאחר תפילת שחרית לבית הרב, ותוך כדי שאני דופקת על הדלת מתקשר בעלי ואומר שהבן שלנו יוצא עוד מעט מחדר ניתוח.
מייד אחר כך ראיתי את הרב אליהו, והוא אמר לי דבר מוזר ביותר: לא ינתחו את הילד, יהיה לו נס והכול יסתדר. לא הבנתי את דבריו של הרב, הרי הניתוח כבר היה והילד אמור ממש עכשיו לצאת מחדר הניתוח.
כשחזרתי לבית-החולים, גיליתי לתדהמתי שכדבריו של הרב כן היה. קרה נס, והרופאים הצליחו להכניס את העצם למקומה בלי שום ניתוח. האמת היא שגם הם היו קצת מופתעים מעצמם, כיוון שהם לא הצליחו לעשות את זה כל הלילה, והנה פתאום אחרי שהם מתייאשים – הם מצליחים. הם לא הבינו מה קרה בדיוק באותה שעה שהם הצליחו לעשות זאת.
זאת הייתה אחת הפעמים שראינו בחוש איך ברכותיו של הרב מתקיימות. איך הוא פועל מעבר לזמן ולמקום.
(משפחת חדד, ירושלים)
