כשהרב זצ"ל שכב במיטת חוליו בבית-החולים "שערי צדק", הוחלט ליזום תפילות בכל העולם לרפואת הרב. התפילות היו אמורות להיערך בשבת, ההחלטה על ביצוע התפילות התקבלה ביום חמישי.
ייזכרו לטוב דפוס "מרקם" והצדיק פנחס מבני-ברק שלקחו על עצמם ללא עלות את הגרפיקה וההדפסה של הפרסום.
בשל הזמן הדחוק מרגע ההחלטה עד לביצוע, יצאו הפרסומים ביום חמישי באזור השעה 23:00 בלילה. מדובר ב-100,000 דפים שהיו אמורים להתחלק בכל הארץ עד שבת. בשל השעה המאוחרת היה חשש כבד שלא נספיק להפיץ במהלך הלילה את כל החומר.
פניתי לידידי ר' משה סלומון, מנהל מחלקת כשרות שומרון, וביקשתי את סיועו. בשעה 23:00 בלילה הגענו יחד לבני-ברק, העמסנו את החומר, ומרגע זה התרחש תהליך שאין לי כל דרך להסביר אותו. התחלנו להריץ טלפונים לאישים שונים מקריית-גת בדרום ועד צפת בצפון והתחלנו לנוע לאורך הציר.
בצמתים שונים ברחבי הארץ, בשעות מוזרות, לפנות בוקר, המתינו לנו חסידי גור, חסידי ברסלב, חסידי חב"ד, ליטאים, ש"סניקים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים ודתיים-לאומיים, ואספו מאתנו בשקיקה את הפלאיירים, וכל אחד מהם מגדיל לעשות ומצרף ליוזמתנו עוד יוזמה שתפיץ את הפרסום לקהל רחב יותר.
לפנות בוקר התפצלנו, ואני המשכתי לכיוון השומרון להמשך חלוקה. בכניסה לעלי, כאילו לפי תכנון מראש, המתין לי מחלק של "מקור ראשון". נעצרתי כדי לברר משהו, והוא שאל אותי לאן החומר מיועד. כשהסברתי לו על מה מדובר, החליט בהתלהבות לסייע ולקח ממני פלאיירים להפצה לאזור צפון השומרון. הוא אמר לי, שגם חברו שמפיץ לדרום השומרון מתחיל לפעול בשעות אלו.
בצומת מעבר מכמש פגשתי את חברו, ללא תיאום מראש ובתזמון מדויק. גם הוא, ללא הכנה מוקדמת, הסכים בהתלהבות להפיץ את הפלאיירים בדרום השומרון.
באותה שבת קרעו את הרקיע תפילותיהם של כלל ישראל מכל הזרמים ומכל העדות, כשכולם זועקים "א-ל נא רפא נא לה", "אַל נא יהי עולם בלי ירח". את התוצאות ראינו מייד בצאת השבת.
הרב אהב את כולם, הוא היה אב לכולם והם השיבו לו אהבה. מי ייתן לנו תמורתו?!
(הרב אלי מימון, כוכב-יעקב(
