כיצד זוכות הנשים לאור התורה
חז"ל מספרים שפעם"אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין?", והוא השיבו:"באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן" (ברכות יז.). כלומר, הנשים זוכות לחיי עולם הבא בשכר שעוזרות לילדיהן ולבעליהן ללמוד תורה: מזרזות את בניהן ללכת לבית הכנסת, ושולחות את בעליהן לבית המדרש. ונשאלת השאלה, מאחר ונשים מחויבות במצוות רבות – כגון תפילה, כשרות, טהרת המשפחה, שבת, נטילת ידים ועוד, והן גם לומדות את הלכותיהן של מצוות אלו – מדוע שאל רב:"נשים במאי זכיין"? וכי חסרות להן מצוות שבשכרן יזכו לחיי העולם הבא!? גם תשובת רבי חייא:"באקרויי בנייהו ובאתנויי גברייהו" וכו` – לא ברורה, מדוע לא ענה לו שזוכות בשכר כל אלו המצוות? התשובה היא שהמצוות קרויות"נר", בעוד התורה -"אור":"כי נר מצווה ותורה אור" (משלי ו, כג). אור התורה אינו כאור חשמל קלוש, אלא כאורה של השמש, שעליו נאמר:"יוצר אור".
אם נשווה את אור הנר לאור השמש, נגלה שהם שונים לגמרי, באופן מהותי: השמש מאירה תמיד, אפילו ביום מעונן. השמש זורחת כל יום ומאירה לעולם ומלואו, לארץ ולדרים עליה. אורה מאיר לכל תושבי הארץ, חינם אין כסף. אלא שלא זו בלבד שהיא מאירה, אלא שאורה מצמיח ומבשל את הפירות, ומועיל לעולם כולו תועלות מרובות נוספות. בו משתמשים גם כמקור אנרגיה ללווינים המקיפים את כדור הארץ ונמצאים הרחק בחלל. כל זה, כמובן, לא מצוי באור הנר. וכמשל – הנמשל: אור המצווה, אור הנר, קלוש ביחס לאור התורה, אור השמש. לכן שואל רב:"נשים במאי זכיין" לאור תורה? אמנם מצוות רבות להן, אך מניין הן זוכות לאור התורה? שהרי נשים פטורות מלימוד תורה. והשיבו רבי חייא שהן זוכות לאור התורה בכך שעוזרות לבעליהן ללמוד תורה, ובכך שמגדלות את בניהן לתורה וליראה. זה דבר חשוב, זו מעלה חשובה, ובזכותה הן זוכות לאור התורה.
הגמרא מספרת שלרב ולרבי חייא היו נשים קשות, ואף על פי כן הקפידו על כבודן מפני שהן מגדלות את הבנים, ועוזרות ומסייעות לבעליהן (יבמות סג ע"א). לכן לא השתמשו כאן בביטוי"הני נשי" – ביטוי מצוי בגמרא – כדי שלא יישמע ח"ו שהם מזלזלים בנשים, שיש להן זכויות ומעלות, ומעלתן חשובה.
