• אחד מהדברים בהם המן נכשל הוא שלא ראה את יד ה' שעוזרת למרדכי. גם כאשר התחיל ליפול הוא לא הודה בטעותו ולכן נענש. הקב"ה סובב את הדברים בצורה כזו כדי שעל ידי זה יגדל קידוש ה' שיהיה בניצחון היהודים.
• הניצחון של היהודים היה בתליית המן שהייתה בחודש ניסן. אם כך- מדוע קבעו את פורים בחודש אדר ? אלא עונה הבן איש חי שהחכמים ראו התנוצצות שיש בחודש אדר ולכן קבעו את ההודאה בחודש הזה.
• מדוע נהגו להכות כשאומרים המן במגילה ולא מכים כשאומרים פרעה בהגדה של פסח? אלא שיעבוד פרעה הובטח כבר לאברהם אבינו שייגמר, אך נס חג הפורים היה בהנהגה מיוחדת של הקב"ה שעם ישראל היה באותה תקופה מפוזר ומפורד וניצלו.
• תענית אסתר שונה מכל שאר הצומות כיוון שבסופו של דבר הייתה ישועה גדולה בזכותה לעומת שאר הצומות שהם מרמזים על פורענות. מסיבה זו הקלו חכמים בתענית זו מתעניות אחרות, כגון: לחולה וכדו'.
• שליח ציבור שהתענה בתענית אסתר ועכשיו צריך לקרוא את המגילה אבל הוא רעב- יכול במקום צורך גדול לטעום משהו לאחר צאת הכוכבים קודם קריאת מגילה.
• הגזירה של המן הייתה גם על הנשים ולכן גם נשים חייבות במצוות פורים ובקריאת המגילה. אך הן צריכות להיזהר שלא יגיעו לבית הכנסת עם ילדים קטנים וע"י כך יפריעו לקריאת המגילה של כלל הציבור.
• ישנם פרטים רבים על מצוות פורים ובשיעור ישנו דיון לגבי הברכות שמברכים על המגילה ועל ברכת שהחיינו. כמו כן במשלוח מנות ישנם כמה וכמה דינים שמפורטים בשיעור כךל שכעל אדם יוכל לקיים את מצוות פורים בצורה הטובה ביותר.
• על פי מנהג המקובלים סעודת פורים נאכלת בבוקר מיד אחרי קריאת המגילה, אך רוב העולם נוהג לאכול סעודה זו בצהריים. בשיעור ישנו דיון לגבי סעודת פורים שנמשכה לתוך הלילה- האם אומרים "על הניסים" בברכת המזון או שאין אומרים.
