נוסחאות שונים של הפטרת פרשת שמות
שלום למאזינים.
השבת פרשת שמות – יש חילוק בהפטרה. לאשכנזים, לספרדים, לתימנים הפוסקים כדעת הרמב"ם, ליוצאי בבל, תוניס וג'רבה.
נתחיל בהפטרה כמו שנוהגים: "הבאים ישרש יעקב", הפטרה לאשכנזים. הפטרה זו מאוד מאוד מעניינת ויוצאת מן הכלל מכל ההפטרות כולן. בדרך כלל הפטרה זה פרק או חצי פרק או חצי פרק אחד ופרט שני שלאחריו. אבל ההפטרה הזו של "הבאים ישרש יעקב" היא מתחילה בפרק כ"ז בישעיה עד סוף הפרק, מתחילים בפרק כ"ח עד סוף פסוק י"ג, וקופצים לפרק כ"ט ואומרים שני פסוקים נוספים, והטעם הוא כך:
בסיום של פרק כ"ח בפסוק י"ג כתוב: "וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו" ולא רצו לסיים בסיום לא טוב, לכן לקחו שני פסוקים מפרק כ"ט "כה אמר ה' לבית יעקב אשר פדה את אברהם" ומסיימים "ואת אלקי ישראל יעריצו".
אף על פי שכתוב בשולחן ערוך סימן תכ"ה ברמ"א שאין להפסיק מנביא לנביא, לא קופצים ממקום למקום – אז כותב הרמ"א בהמשך "וכן נוהגים", אבל אם ההפטרה באותו נביא עושים כן. זאת אומרת שאם זה הפטרה בישעיה, אותו נביא, רק קופצים מפרק לפרק, אז אפשר לעשות את זה.
והטעם שקוראים את ההפטרה של: "הבאים ישרש", מפני שכתוב "הכמכה הכהו אם כהרג הורגיו הורג" והכוונה היא שאמר לו ה' למשה רבנו תגיד להם למצרים על המכת דם וגם הם זרקו את ישראל לתוך הים, בקריעת ים סוף טבעו בים – "הכמכת מכהו הכהו".
וגם כתוב עוד פסוק: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים" ולכן קוראים את ההפטרה הזאת.
זה לאשכנזים.
אנחנו נסביר בסוף השיחה מה יהיה מי שעולה למקום אחר.
אבל הספרדים קוראים בירמיה, בירמיה בפרק א' הם קוראים וגם כמה פסוקים מפרק ב'. בפרק א' פשוט מאוד, משה רבנו סרב לקבל עליו את התפקיד, וגם בירמיה לא רצה ואמר לו ה' "בטרם אצרך בבטן ידעתיך, אל תאמר נער אנוכי", ולא רק זה, אלא לסיום של "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" ועל כן מפטירים את ההפטרה הזאת שקשורה לפרשת השבוע.
התימנים – יוצאי בבל, תוניס וג'רבה – מפטירים ביחזקאל, ושם כתוב "המלח לא הומלחת והוחתל לא חותלת" בעניין הילדים שנזרקו לים, "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך…" "רבבה כצמח השדה…", כל זה קשור ליציאת מצרים, ועל כן הם קוראים את זה כדעת הרמב"ם.
לכל אחד ואחד, כמו שהזכרנו, יש טעם ונימוק.
אם אדם מעדה מסוימת שרגיל להפטיר הפטרה מסוימת, הזדמן לבית כנסת שמפטירים שם הפטרה אחרת, בא נאמר – ספרדים שרגיל להפטיר ממקום "הבאים ישרש", הוא לא יכול לברך את הברכה ולקרוא "דברי ירמיה" אלא יקרא "הבאים ישרש" כמו כל הציבור. כי בקריאת ההפטרה יש אומרים שהוא מוציא את אחרים ידי חובה, למרות שלדעת האר"י הקדוש, כל אחד ואחד חייב לקרוא בלחש גם את ההפטרה.
וכן ההפך. אם אשכנזי הזדמן אצל ספרדי יקרא "דברי ירמיה". ואם הזדמן אצל התוניסאים או אצל הבבלים והתימנים– אז יקרא "בן אדם הודע".
בכל אופן, אם אדם טעה וקרא הפטרה שהיא לא רגילה, לא לפי העדה שלו וסיים וברך את הברכה, אינו חוזר וקורא עוד הפעם עם ברכה, ואם ירצה לחזור ולקרוא בלי ברכה – תבוא עליו ברכה.
בכל אופן, ההפטרות האלה הם, כדאי שאדם יקרא את כולן, כלומר בינו לבין עצמו היום או מחר יקרא את כולן, בכדי שידע כל עדה ועדה לשם מה לקחה את הקטע הזה מהנביא את ההפטרה, ויש לזה לכל אחד ואחד קטע שקשור לפרשת השבוע.
אלה שקוראים את ההפטרה של "הבאים ישרש" מתוך חומש, אין להם בעיה, זה מסודר להם רגיל שמה מפרק כ"ח ומפרק כ"ט, אבל אלה שקוראים את זה מתוך מגילה, כמו מגילה, נביא שכתוב על קלף – אז רצוי לאותו אדם שקורא את ההפטרה, אם זה שליח ציבור, אם זה אדם שרוצה לקרוא את ההפטרה, כגון שיש לו שנה של אביו של או של אמו, אז מראש לציין איפה זה נמצא בסיכת ביטחון או בצורה אחרת, במהדק, בכדי שלא יהיה טורח ציבור. וגם אלה שקוראים את ההפטרה מתוך תנ"ך שלם או מתוך ספר שלם של ישעיה, אז גם הם צריכים לציין את ההפטרה, את הפסוקים כמו שהזכרנו אותם, בכדי שלא לגרום לטורח ציבור.
ויהי רצון שיתקיים בנו "ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים" וכולם, כל עם ישראל, יעלו לארץ הקודש להשתחוות בהר ה' בירושלים בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.
שבת שלום.
