עם ישראל במצרים – כתוב שהיו 'גוי מקרב גוי'. לא היה להם שום זכויות. כתוב 'ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות'. אשה מאת רעותה! ובגמרא כתוב: אין רעותה, אין רֵעַ – אלא רק יהודי! 'כי יגח שור איש את שור רעהו' – יהודי!
אז מה במצרים יכולים לתת אחד לשני? אלא שכשהיו הולכים לבקש מהמצרים לקחת איזה בגדים או איזה לחם, אז אם עדיין יבוא עם איזה בגד יפה, יתנו לו בגד עוד יותר יפה. אם יבואו בבגד קרוע, יתנו לו בגד אאההה! ככה…
כל יהודיה נתנה לחברתה בגד הכי יפה, למרות שזה פגע בה שאם היא תקח מהבגד היפה מהמצרים, אז היא לא תיקח, אמרה: אני אעשה חסד! כיון שעשו חסד, אמר ה' אתם 'גוי מקרב גוי' – ריקים ואתם עושים חסד? אני אעשה עמכם חסד!
כמה שהחסד…
וזה לא לחינם מה שכתוב: 'אני אמרתי עולם – חסד ייבנה', העולם בנוי על חסד. כתוב: 'על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים'. התורה זה לכל אחד, התורה מונחת בקרן זוית…, אבל לא כל אחד יכול ללמוד תורה, ועבודה – זה קרבנות, רק הכהנים, כמו רבי אליהו כהן, הוא יכול לעבוד בבית המקדש, לא כולם יכולים לעבוד. אבל גמילות חסדים – כל אחד יכול לעשות.
לכן כתוב: 'אני אמרתי עולם – חסד ייבנה'.
אלה התורמים ידעו להם, כמו שהם עושים חסד, ככה הקדוש ברוך הוא יעשה עמהם חסד, ויתן להם הקב"ה פרנסה טובה, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, בכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, הם ונשיהם ובניהם וכל יוצאי חלציהם.
אז אני מברך את התורמים שימשיכם לתרום ביתר שאת וביתר עוז, ועכשו גם אלה שתרמו – שיוסיפו לתרום, והקדוש ברוך הוא יעשה עמנו חסד ונזכה השנה כולנו לזכות לאורו בבית המקדש…
