דברי מרן הרב זצוק"ל –
כשבאה מכת ברד (בסוף הפרשה): הזכרנו את זה פעם ואני עוד מזכיר את זה היום ביתר שאת וביתר עוז, משום שהיום ראיתי את זה גם כן ברב חיד"א, הזכרנו את זה פעם.
כתוב שכשהברד ירד ושבר להם את העצמות והרס להם את הכל, כתוב: 'הפשתה והשעורה נוכתה והחיטה והכוסמת לא נוכו כי אפילות הנה', כלומר שנעשה נס.
אומר הרב חיד"א : הוא עשה חשבון שמכת דם התחילה בחודש תמוז, כל מכה הייתה חודש, ואם נחשב: תמוז, אב, אלול, תשרי, חשון והלאה, עד שבחודש טבת הייתה מכת ברד. וגם אם נגיד שלא התחילו בתמוז אלא התחילו בראש השנה, אם כן בחודש טבת הייתה מכת ברד.
והשאלה, האם בחודש טבת יש שעורה?! וכי בטבת יש חיטה?! איפה יש בטבת דבר כזה?! הרי בעומר, בפסח – כשקוצרים, קוצרים את השעורים וזה היה בניסים ונפלאות, והולכים ובודקים אם יש! והחיטה – זמן הקצירה שלה זה בשבועות!! בחודשי סיון או תמוז! וההוכחה לכך, שכשפרעה אומר: 'לכו לקושש קש לתבן', לכו לשדה לקושש קש לתבן, מתי יש קש ותבן בשדה? בקצירה! אחרי הקצירה! וזה בחודשים סיון ותמוז! אם כן כטבת היה ברד! וכי בטבת יש חיטה? בטבת יש שעורה? בטבת יש פשתה וכוסמת?!
אלא, בנס היה שהקדוש ברוך הוא הביא להם שעורה וכוסמת וחיטה ופשתה, הכל בחודש טבת. ופרעה ניצל את זה ואמר למצרים: אתם רואים? אני ראיתי שהמצב קשה, אין לכם פרנסה, אין לכם מה לאכול, אני "התפללתי" והבאתי לכם שעורה, עכשיו יהיה לכם שעורה וחיטה וכוסמת.
אלא שהוא לא ידע שהיה זה בשביל עם ישראל, שכן הם צריכים בערב פסח חיטה, ואחרי הברד מאיפה ימצאו חיטה למצה שמורה? מאיפה ימצאו חיטה שמורה? מאיפה היה להם חיטה שמורה? הרי החיטה של מצרים כולה מלאה מים והחמיצה! אז איך יהיה להם?? מה עשה הקדוש ברוך הוא? אמר לאדמה, תתני חיטה, שעורה, פשתה וכוסמת.
וכתוב בשולחן ערוך שעושים מצה מחמשת המינים, אבל לא כדאי לעשות משעורה כי זה מחמיץ מהר, ואם ככה הפשתה והשעורה "נוכתה", נתנו לה מכה והלכה. מה נשאר עכשיו? חיטה וכוסמת! אז לפי הדין, חיטה וכוסמת אפשר לעשות מהם מצות, ולמה חיטה וכוסמת?
יש אנשים – לא עליכם – שלא יכולים לאכול חיטה, וצריכים לאכול שיבולת שועל וכוסמת, וה' עשה ככה לעם ישראל שיהיה לכם, למה? כי כשיצאו ממצרים כולם היו בריאים, ובמצרים עדיין היו חולים, אז הביא לא את החיטה ואת הכוסמת, שיהיה להם לעם ישראל, וזה היה הנס שנעשה בשביל עם ישראל, וכשפרעה בא והתפאר ואמר שזה בשבילו, אמר שאם זה בשבילך? אז הפשתה והשעורה נוכתה.