הרב היה זהיר מאוד בכל דיני ממונות שבין אדם לחברו כמו בדינים שבן אדם למקום. גם נאה דורש וגם נאה מקיים.
סיפר בני גור: אדם חשוב שהכרתי ביקש את עזרתי ועזרת חבר נוסף "להציל בית בישראל", ביתו של ידידו. נתבקשנו להגיע למקום מסוים בשעה יעודה ביחד עם ידידו, אשר שמו נשאר חסוי בפנינו, ולהעיד על אשתו של הידיד, דבר שיקל עליו לקבל גט מבית הדין.
אותו ידיד סיפר לנו כי הגיש תביעת גירושין לבית-הדין, ואשתו לא יודעת על כך. הוא מנסה למכור את הדירה המשותפת – ועדותנו תסייע לו מאוד. הכול היה אפוף מסתורין וסודיות, לא ידענו את שם האיש או האישה, רק את הכתובת. הכול נראה לנו חשוד, אבל כיוון שהבקשה הגיעה מצד תלמיד-חכם, ניגשנו מייד אל הרב מרדכי אליהו זצ"ל לשאול האם מותר וראוי לנו להיענות לבקשה זו.
הרב שמע את הבקשה ושלל מכל וכל את העניין. הוא הדגיש בפנינו שאסור ליזום כל פעולה אקטיבית מכוונת העלולה ליצור עדות שלילית לצד אחד מבני הזוג.
לאחר ההנחיה הלכתית הורה לנו הרב לאתר את האישה, להזהיר אותה מכוונותיו של בעלה, ולהתריע בפניה כי הוא כבר פנה לבית-הדין בתביעת גירושין.
אבל מה לעשות שלא ידענו לא את שם הבעל ולא את שם האישה? שאלנו את הרב מה לעשות. הרב חשב מעט ואמר לנו שלפני שישה חודשים פנה אליו זוג לצורך שלום-בית, והוא חושב שמדובר בהם. אשר על כן הוא מציע לבדוק אם זו היא האישה המדוברת.
איתרנו את האישה, העברנו לה את המידע החשוב הנדרש, והתברר שהיא אכן האישה המדוברת וכי אין היא יודעת דבר מכל כוונותיו של בעלה. בפועל היא ניצלה בעזרתנו מנזקים ממוניים כבדים ביותר. הצלה זו לא הייתה מתקיימת לולא נועצנו במרן הרב אליהו, אשר ללא כל נתונים עובדתיים לכאורה, סייע בידינו וביד אותה אישה בצורה מופלאה כל כך.
עד היום אני לא מבין איך הרב הבין מעצמו שמדובר באותה אישה. אין זאת אלא בזכות רוח קודשו של הרב, אשר היטיב לראות ולכוון, ולמעשה להציל אישה זו.
(בני גור, אלון-שבות)
