התנא רבי עקיבא ורחל אשתו, שבימי עניותם הבטיח לה רבי עקיבא שירכוש לה תכשיט ששמו 'ירושלים של זהב' ולימים התעלו לעושר גדול וקיים הבטחתו. והיה ממחיש לה הרב, כי מצינו שאשתו של רבן גמליאל, נשיא ישראל, ביקשה ממנו שיעניק לה תכשיט שכזה והוא השיב לה, שתכשיט זה מיועד רק לאשתו של רבי עקיבא. וכל זאת, מפני שמסרה את נפשה על לימוד התורה של בעלה, כאשר ידוע שאמר רבי עקיבא על אשתו הצדקנית רחל: "שלי ושלכם משלה הוא". אנו מדברים במורם ורבם של התנאים הקדושים, בהם רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר בעל הנס, רבי יהודה בר עילאי, רבי נחמיה ורבי יוסי, זכותם תגן עלינו – אך את הזכות הגדולה הוא תלה במסירות הנפש של אשתו.
לימים, כשנתעלה הרב והיה למנהיג העם והתעטר בנזר הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הלך מיד לאחר בחירתו לשאת תפילה בכותל המערבי ולאחר מכן שב לביתו. מאות אנשים ליווהו בשירה ובריקודים, וחלקם אפילו לא הכירוהו ובוודאי שלא ידעו מי היא הרבנית. כאשר התקרבה הפמליה אל הבית, יצאה הרבנית לקראתם וביקשה לברך את הרב בברכת 'מזל טוב'. אנשים שלא הכירוה ולא חשבו שזו היא הרבנית בכבודה ובעצמה, העירו לה ואמרו: "גברת, כעת אין זה הזמן שנשים תיגשנה אל הרב". אבל הרב שהבחין ברבנית היוצאת מן הבית, עצר את הרוקדים ואמר: "רבותי, כמו שהיה אצל רבי עקיבא, שהחכמים לא הניחו לאשתו שתתקרב אליו בבואו הביתה, ממש כך מתרחש לנגד עינינו. וכמו רבי עקיבא בשעתו, אף אני מכריז ואומר: 'שלי ושלכם שלה הוא'".
והיה הרב רגיל להזכיר לרבנית את הימים הראשונים, בהם סיפר לה על הבטחת רבי עקיבא לרחל אשתו והיה אומר: "גם לך מגיע תכשיט זה ששמו 'ירושלים של זהב', שכן ללא המסירות שלך לא הייתי מגיע לכל אותן מדרגות שזכיתי להן בימי חיי"…
