חתונה של צנע…

תקופת חתונתו של הרב, היתה תקופה קשה של מחסור במוצרי מזון וכולם היו חייבים להצטמצם מאד.

אותה תקופה מכונה 'תקופת הצנע', ובאותן שנים הממשלה קבעה מה וכמה יאכלו האזרחים. חוץ מלחם ומים שניתן היה לקנות ללא הגבלה, ניתן לכל משפחה פנקס עם תלושי מזון, באמצעותם יכלו לרכוש לפי מה שקצבה הממשלה לכל נפש.

כמובן שחתונה באותם ימים היתה רחוקה מפאר והדר, במקום פשוט וללא תפריט עשיר ומגוון. אך חתונה ב'ירושלים של מעלה', זו שהרב ומשפחתו חיו בה, זו שמשפחות עזראן ושלוש נמנו על חשוביה, מעמד קדוש ונשגב היתה, וכל אלו שהשתתפו בה לא שכחוה לשנים רבות.

הזמנות לא רבות נשלחו – כאשר סיפר הרב, שהכין חמישים הזמנות בלבד – אך מי אלו שנקבצו ובאו לשמחת נישואיו של העילוי המובחר: גאונים וצדיקים, חסידים ופרושים, למדנים ומקובלים, מרביצי תורה ומנהיגי עדות, מורי הוראה ויושבי על מדין.

ברחוב קינג ג'ורג' שכן אולם אירועים צנוע, ובעל המקום הסכים להעניק את השימוש במקום תמורת מחיר מוזל במיוחד. אמו של הרב, הרבנית מזל, התאמצה וחסכה פרוטה לפרוטה כדי שתוכל לשלם לחייט שיתפור לו חליפה חדשה לחתונה. אחיו הגדול, רבי נעים שליט"א, רכש עבורו מגבעת יפה. בכך הסתכמו מלבושי הכבוד שבהם צעד החתן אל חופתו.

קודם החתונה עמלו אמו של הרב ואחותו וטרחו לאפות עוגות ועוגיות, וחוץ ממיני מזונות השיג האח רבי שמעון פיצוחים, גרעינים ובוטנים. משקאות הכינו בו ביום – כדי לימונדה, שהוכנו במקום וצוננו בבלוקים של קרח, וכמה עשרות בקבוקי בירה – והשמחה היתה גדולה.

האורחים שהגיעו לחתונת הרב, היו רבים ממה שחשבו שיבואו, וכנראה שהרבה חכמים ובני ישיבה הכירו את הרב וביקשו להשתתף בשמחתו. כשראתה שהאורחים רבים, הצטערה אחות החתן שלא הכינו מספיק כיבוד. אבל האמא הצדקנית אמרה לה: "בתי, זכרי היטב, כי בחתונה אסור לכעוס". במקום להילחץ, היו האם והבת ניצבות ומשקיפות על מספרם הרב של הרבנים. הן לא ידעו ולא שיערו בדעתן כמה קרוב הוא אצל כל אותם חכמים, והיו נרגשות לראות כמה כולם שמחים בשמחתו.

גם הכלה שידעה כי חתנה הוא מהמובחרים שבבחורים, לא שיערה בדעתה כמה קרוב הוא אצל כל גדולי ירושלים, ושמחה הציפה את לבה כשראתה את הנוכחים בחופתם. היו שם הראשון לציון הגאון רבי יצחק נסים זצוק"ל, ולצדו הגאון רבי פנחס אפשטיין זצוק"ל, ראב"ד העדה החרדית, הצדיק רבי אריה לוין זצוק"ל וכן כל ראשי ישיבת 'פורת יוסף', וחכמים רבים נוספים, חלקם נסתרים, שלא הצליחו לכסות את הדרת פניהם ואת עיניהם המפיקות זיו של קדושה וטוהר.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

צדיק בן צדיק

גור אריות עלה מבבל

כאשר נודע לחכמים כמה גדול הוא הצער שעובר על רבי סלימאן, ניגשו וסיפרו את כל הדברים למרן ה'בן איש חי',

נקיות

טלפון בשתיים וחצי בלילה

טוב שהתקשרת. מתחילת הערב גם אני וגם הרבנית אומרים תהילים בשביל אשתך שתלד בשלום. אם לא היית מתקשר – היינו אומרים תהלים עד הבוקר. טוב שהתקשרת!

דן דין אמת

רחום בדין

בשבתו לדון, היה הרב מקפיד על יחס נאות ואנושי כלפי בעלי הדין המתייצבים בפני הדיינים. תמיד זכר והדגיש, כי לכל אדם יש צרכים ורגשות וצריכים להתחשב בהם.

בין אדם לחברו

זוכר כל אחד

הרב היה שם לב לכל אחד בבית-הכנסת שלו. אם מתפלל לא היה מגיע לתפילה, היה הרב שואל עליו, מדוע לא הגיע….אם התברר שאדם אושפז בבית-החולים, היה הרב הולך לבקרו. כשהיה חוזר לבית-הכנסת, היה הרב שואל לשלומו. "איפה היית אתמול?". פשוט, זוכר כל אחד!

לאחר פטירתו

ירידה לשם עלייה

הבן חזר ארצה, והמקום הראשון שהגיע אליו משדה-התעופה היה ציונו של הרב בהר המנוחות בירושלים. הוא הגיע לשם, געה בבכי תמרורים, ומאז רק הלך והתעלה. היום, ברוך ה', הוא מקפיד על קלה כבחמורה, כיפתו יציבה על ראשו וציציותיו מתבדרות ברוח.

רוח הקודש

צדיק כתמר יפרח

כחודש לפני הלידה, בחג הסוכות, היה כנס של "אלפי מנשה" – הקבלת פני רבו לרב מרדכי אליהו זצ"ל באולם "אפיריון" הסמוך למקום מגורינו. בגלל החששות שלי מהניתוח, ביקשתי מבעלי שיפנה אל הרב לקבל ברכה. הרב נתן לבעלי תמר ואמר לו: "תן לאשתך לאכול מהתמר הזה, ולא יהיה ניתוח"…

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה