האם אני שומר שבת כראוי?

החובה הקדושה ללמוד הלכות שבת שנבראים מלאכים ששומרים על היהודי מלחלל שבת - ההבדלים בין אבות לתולדות מלאכות בשבת כגון: מלאכת טוחן ודיבור חול בשבת

13:39

נמסר בפרשת

בנושא

שלום למאזינים.

חז"ל אומרים שיעקב אבינו בארץ ישראל שמר שבת וקיים את כל התורה כולה. ולא רק יעקב אבינו אלא כל האבות בארץ ישראל קיימו את כל התורה כולה.

וכתוב על יעקב אבינו שביום שבת, "ויחן את פני העיר" לא נכנס לעיר מכיון שהיה מקיים תחומים, שאסור לעבור את התחום בשבת.

הלכות שבת כבר ידוע שגם הכף החיים וגם המשנה ברורה כתבו שהלכות אלה הם מאוד קשות, ויש הררים התלויים בשערה הגמרא אומרת.

וידוע מה שאומר האר"י הקדוש, שאי אפשר לאדם לקיים הלכות שבת אלא אם ילמד את כל ההלכות שבת. אם לומד את הלכות שבת אז נברא מלאך ששמו "שבת" ושומר על האדם שלא ייכשל בהלכות שבת.

למשל: יש דין בהלכות שבת: "טוחן". המקור לכל ט"ל מלאכות זה מה שהיה במשכן. במשכן היו צריכים לשחוק ולטחון את הסממנים ולעשות מזה את הצבעים, את הצבע ארגמן ותולעת שני, ושחיקת סממנים פירושו של דבר לטחון, זה טחינה.

יש טחינה מדאורייתא ויש טחינה מדרבנן.

הכלל של טחינה הוא, שלוקחים דבר ומפרקים אותו לחלקים קטנים. כלומר, לוקחים את התבואה, את החיטה, וטוחנים אותה ונהפך לקמח. זה ההגדרה של "טחינה". זה דאורייתא. ולא רק תבואה אלא גם קטניות וכיו"ב.

ויש תולדה של טחינה, בדברים אחרים.

למשל: יש בגדרי קרקע דיני טחינה, ויש גדרי דבר שהם לא גידולי קרקע.

למשל: בשר – אם הוא רוצה לחתוך בתוך הצלחת את הבשר דק דק בשבת – מותר. רוצה לקחת דגים ולחתוך דק דק מותר, ובתנאי שיעשו את זה לסעודה, מיד.

רצה להאכיל את הבן שלה דגים בלי עצמות, אז מותר לקחת חלק מהדג, לפרק את זה מהעצמות ולתת לילד מיד. אבל לא לאחר זמן.

אז אם רוצים לעשות סלט למשל, יש בעשיית סלט שני דברים, יש בעיה של כבישה ויש בעיה של טחינה. דהיינו, אם לוקחים סלט ושמים עליו עגבניות ומלפפונים ואחר כך גם מפזרים על זה מלח, אז ברגע שאתה מפזר מלח על המלפפונים זה דין כבישה.

הדרך הטובה ביותר היא לשים מלח בצלחת ואחר כך לשים את המלפפונים על זה ואחר כך לערבב את זה שלא יהיה דין כבישה.

אבל יש עוד בעיה – יש בעיה של טחינה, אם לוקחים את העגבניות ומחלקים אותם דק דק, אם לוקחים את המלפפונים וחותכים אותם דק דק, יש בעיה של טחינה.

זאת אומרת טחינה פירושו של דבר הוא שאתה לוקח דבר גדול ואתה מחלק אותם לחלקים קטנים.

אז בעגבניות, בדור שלנו, כמעט ולא משתמשים בעגבניות ירוקות, אז אין לנו כל כך בעיה מכיון שאין דין כבישה בעגבניות. מי לוקח עגבניות אדומה ועושה מזה כבוש? אין!

אבל במלפפונים כן עושים כבוש, אז יש בעיה אם עושים סלט ואתה מפזר על זה מלח על המלפפונים, אז זה בעיה של כבישה אם עושים סלט ואתה מפזר על זה מלח על המלפפונים, אז זה בעיה של כבישה. אם אתה חותך אותם דקים, לאט לאט, לא הרבה, לא גדול, אז יש בזה בעיה של טחינה.

אמנם אינו דומה עגבניות למלפפונים, אינו דומה בצל ושום למלפפונים. בצל ושום, הטחינה שלהם זה לא לחתוך את הבצל ואת השום באמצע, כי זו לא הטחינה שלו, הטחינה שלו היא לחתוך אותם דק דק. והטחינה של עגבניה והטחינה של מלפפונים זה לא כמו שום אלא יותר גדול.

זאת אומרת, ביום שבת צריכים להזהר, אם אתה רגיל ביום חול לטחון – לקצץ את המלפפונים לגודל, למשל אני אומר: סנטימטר, אז בשבת אתה עושה את זה יותר מסנטימטר.

אם אתה רגיל את השום ביום חול לקצץ אותו במילימטר, אז ביום שבת תעשה יותר ממילימטר, תעשה את השני מהדבר הזה, אחר הטחינה אסור.

אם אתה לוקח פלפל, היום לוקחים פלפל ועושים מזה כבוש. אז אסור לך לפזר על הפלפל מלח, כי עושים את זה בדרך כלל כבוש. אז אם אתה רוצה לשים בסלט פלפל לא חריף, אתה יכול לשים יותר גדול.

פלפל חריף – אותם שרגילים לשים בסלט שלהם פלפל חריף ירוק, צריך להזהר לחתוך את זה יותר חתיכות גדולות מאשר ביום חול, שלא יהיה מדין של טוחן, של מקצץ מדבר גדול לדבר קטן.

וצריך מאוד מאוד להזהר הזה.

אמנם ישנן עדות שהם מערב שבת מכינים את הסלט, אבל לא מפזרים על עליו מלח. ואז בליל שבת או ביום שבת יכולים לקחת את הסלט שהכינו ואז מפזרים על זה מלח ומגישים. אז אם זה רק מלפפונים אתה לא יכול לפזר על זה מלח, אבל אם זה מלפפונים ועגבניות ביחד, אז אפשר לפזר על זה מלח כי לא עושים כבוש ממלפפונים ועגבניות ביחד.

זאת אומרת שגם העניין הזה של הטחינה ושל הקציצה דק דק זה בעיה. צריכים מאוד מאוד להזהר שבשבת לעשות את השינוי אם רוצים "לטחון" במרכאות את המלפפונים או פלפלים ירוקים.

יש עוד דבר. ישנם אנשים למשל שממרחים, לקחת חמאה או מרגרינה ולמרוח על לחם – זה מותר ואין בזה בעיה.

אבל אם רוצים למשל לעשות טחינה או רוצים לעשות חומוס, אז רגילים לפזר על זה על הצלחת, ואחר כך באצבע או במכשיר מסוים לייפות את זה מסביב, אז צריכים מאוד מאוד להזהר בדבר הזה.

דבר נוסף.

ישנם אנשים שרגילים לרסק תפוח אדמה ביום שבת. אלה שמרסקים צריכים מאוד להזהר שלא לרסק דק דק. ברגע שאתה מרסק דק דק, אמנם זה דבר גדול ואתה עושה אותו דבר קטן, זה לא כמו ריסוק של מלפפונים, אבל עם כל זה בדין של ריסוק צריכים מאוד מאוד להזהר לא לרסק אותו עד תומו.

ועוד, פעם מישהו רצה להגיד היום, בדרך כלל, לא מרסקים במזלג או עם כפית כמו שפעם היו. היום יש מיסקר ומרסקים במיקסר. אז עצם העניין היום שאני מרסק במזגל – זה שינוי.

זה לא נכון. אשה, אם היא צריכה לרסק חצי קילו, אז היא לוקחת את המיקסר ומרסקת חצי קילו. אבל אם יש לה רק כמה פרוסות של תפוחי אדמה היא לא תלכלך את המיקסר שלה, היא עדיין תיקח מזלג ותרסק. זאת אומרת, עוד לא בטל ריסוק במזלג. על כן צריכים לעשות את זה בשינוי.

דבר נוסף: יש דין של השמעת קול. לא בכל דבר אנו פוסקים שאיסור השמעת קול בשבת. אבל בענייני בישול כן.

אשה רוצה לתת לבן שלה ביצה שהיא שלקה את זה בערב שבת חצי שליקה. אז היא פותחת את הביצה ורוצה לטרוף את הביצה בכדי שיהיה קל לקטן לבלוע את זה. אז אם היא טורפת את זה בצלחת ברזל או צלחת זכוכית, זה נעשה רעש. השכנה שלה תשמע את הרעש הזה, ותגיד: "אההה! מותר לטרוף ביצה ולטגן".

אבל אם היא תיקח צלחת פלסטיק ותקח כפית פלסטיק – ותטרוף את הביצה, אז אין רעש בזה ומותר.

אני אומר דוגמא כמה אדם צריך להזהר בענייני שבת.

גם בדיבור, יש דיבור מותר ויש דיבור אסור.

אדם אומר לחברו: אני מחר אצלצל אליך ואדבר אתך – אסור! "מחר אדבר אתך" – מותר.

מותר לומר לחברו "נפגש במוצאי שבת". אבל לא יכול להגיד לחברו אני צריך לסייד את הבית ואני רוצה לדבר אתך על זה במוצאי שבת, גם בדיבור אדם צריך מאוד מאוד להזהר.

וידוע שהקדוש ברוך הוא, כשברא את העולם, במה ברא אותו? בדיבור! בעשרה מאמרות נברא העולם. אז אם הקדוש ברוך הוא שובת ביום שבת, ממה שבת? שבת מדיבור! אז גם בדיבור האדם צריך לשבות. צריך לדעת מה מותר לדבר ומה אסור לדבר.

ידוע שהיו שני רבנים, רב אחד מדי שבת היה עושה תענית דיבור, לא היה מדבר מאומה. ורב שני היה מדבר כל היום. הרבה בניהם, זה למד תורה וזה היה לו מה לדבר. אז זה שלמד תורה אמר אני אשתוק ואני לא אדבר זה הכי בריא בשבילי לא לדבר כלום. "לא נתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא ללמוד בהם תורה".

ושמעתי פעם מיהודי משהו מוסר גדול. כתוב "כי יקח מועד אני מישרים אשפוט". שואלים את האדם למדת תורה? לא. למה? הייתי עסוק. בערב? בערב הייתי עייף מהעבודה. לא קבעת עתים לתורה? לא קבעתי עתים לתורה. בשבת למדת? בשבת לא למדת או כן למדת? אם ביום טוב ובשבת למדת – אתה יכול לטעון בשמים אני היה לי פרנסה ואני לא יכולתי. אבל אם ביום שבת גם כן לא למדת תורה – אז אתה לא יכול לטעון אני הייתי עובד ולכן לא למדתי תורה. "כי יקח מועד" – אם אני אקח את המועד ואני אלמד במועד, אז "אני מישרים אשפוט", אני יכול להגיד לא למדתי תורה כי קשה לי.

אבל אנחנו צריכים לדעת, כשהתורה אומרת "והגית בו יומם ולילה" פירושו של דבר, אדם צריך ללמוד עשרים וארבע שעות תורה. איך אפשר ללמוד עשרים וארבע שעות תורה? אז אם אדם לומד שעה בבוקר, שעה בלילה – אומר גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה"בן איש חי", כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי, לפחות יקבע שעה ביום ושעה בלילה.

אבל אנחנו רגילים בדרך כלל לומר אחרת. אנחנו ב"יעלה ויבוא" שבראש חודש אומרים "יעלה ויבוא" ולא שמים כל כך לב על פרטי פרטים ב"יעלה ויבוא" אבל יש פרטי פרטים ב"יעלה ויבוא".

כתוב כשאנחנו אומרים ב"יעלה ויבוא" –אנחנו אומרים "זכרנו ה' אלקינו בו לטובה, ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים". והרמב"ם כותב שיש עשרים וארבע שעות ביממה, וצריכים לחלק את העשרים וארבע שעות ביממה, ל"בעלי בתים" אני אומר את זה, בצורה כזאת: "זכרנו ה' אלקינו בו לטובה", זאת אומרת "ב"ו" – שמונה שעות בהם תשב ותלמד תורה, אין טוב אלא תורה. ופקדנו "ב"ו" לברכה, שמונה שעות אתה תעבוד, לא להכניס כרטיס של שמונה שעות, אלא ממש תעבוד שמונה שעות. והושיענו "ב"ו" לחיים טובים – שמונה שעות הנשארים – שינה ואכילה.

אז אם הרמב"ם אומר את זה לבעלי בתים… בני תורה לומדים עשרים וארבע שעות, אבל אם הוא אומר את זה לבעלי בתים שמונה שעות ללמוד תורה, אז לימוד תורה זה שמונה שעות.

ובא ה"בן איש חי" ועושה לנו טובה, ואומר אם לא למדת שמונה שעות אבל תקבע עתים לתורה שעה בבוקר ושעה בערב, ו"כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי", אז זה רווח גדול.

ועוד דבר. הרצוי ביותר הוא ללמוד בבוקר לפני עמוד השחר ואחרי עמוד השחר, לחבר את היום ואת הלילה. וכן בערב, לפני השקיעה ועד אחרי השקיעה ללמוד, יחבר את הלילה ואת היום ביחד. וזהו דין "קביעת עתים לתורה".

 

 

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב print
הדפס

אולי יעניין אותך גם:

ערב חג השבועות ועירוב תבשילין

מהי מצוות "עירוב תבשילין" – ואימתי נוהגת • כיצד צורת עשיית עירוב תבשילין • מה הדין במי ששכח לעשות עירוב • האם בכדי להדליק נרות לשבת צריך לערב • הכנה לקבלת התורה • מנהגים ליום חג השבועות

ענייני עשרת הדיברות ואירוע חלוקת תעודות

כשבאים לבחור מנהיגים פועלים לבחירת אנשי חיל למנהיגים • הנחלת התורה לכל העם • קריאת עשרת הדיברות בשבת מיוחדת זו • סעודת יתרו עם משה ואהרון קריאת עשרת הדיברות בטעם עליון • עמידה בקריאת התורה ובעשרת הדיברות וקריאתו ע"י כל הציבור

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה