סיפר אחיו הגדול של הרב, המקובל רבי נעים בן אליהו זצ"ל, היו כמה צדיקים בעלי ממון בירושלים, שביקשו לעודד את הילדים ולדרבן אותם ללימוד התורה הקדושה, והיו עורכים מבחנים ומבצעים שונים והיו מחלקים לילדים דמי כיס. היו ילדים שנאלצו לרכוש בכסף הזה עוד פרוסת לחם, אבל רוב הילדים היו קונים בפרוטות אלו ממתק בשם 'חלקום' (ממתק זה היה עשוי מעמילן של תירס עם סוכר, והיו מערבים אותו עם שרף עץ 'אלת המסטיק', וממנו התפתח במשך השנים הג'לי שכולנו מכירים).
אבל היה ילד אחד בירושלים, שבכל מבצע קיבל את הפרס הכי גבוה, אבל בכסף היה רוכש מים! כן – מים! ולא סתם מים, אלא מים קפואים. קרח.
אותו ילד היה הרב, ובכסף היה רוכש חצי בלוק קרח, כדי שבעזרתו יוכל ללמוד עוד כמה שעות. יודעים אתם איך לומדים תורה בעזרת קרח? כאשר מניחים את גוש הקרח בתוך קערת מים ובתוכה מניחים את הרגליים היחפות. כך אי אפשר להירדם ומקבלים מרץ מחודש לנצל את הזמן לתפוס עוד כמה שעות של תורה.
