שבת פרשת יתרו
שלום למאזינים.
השבת היא פרשת יתרו – פרשת מתן תורה.
בקריאת עשרת הדברות יש שני סוגי טעמים: טעם עליו וטעם תחתון. כשאנו קוראים בתורה בציבור אנו קוראים ב"טעם עליון", כשאנו קוראים בתורה ביחיד – קוראים ב"טעם תחתון".
ההבדל ביניהם הוא לא רק בטעמים בלבד, אלא יש בעשרת הדברות בטעם תחתון י"ג פסוקים, ובקריאת טעם עליון יש עשרה פסוקים, ויש נוהגים אחד עשרה פסוקים.
למשל: פסוק י"ג בפרק כ' בפרשה שלנו. הפסוק מתחיל "לא תרצח" ומסתיים "עד שקר". ואילו ב"טעם עליון" הפסוק הזה מחולק לארבעה פסוקים, "לא תרצח" – פסוק, "לא תגנוב" – פסוק, "לא תענה ברעך עד שקר" – פסוק, היינו כל דיבור ודיבור מעשרת הדברות הוא פסוק מיוחד ב"טעם עליון".
בעניין שנים מקרא ואחד תרגום – יש שקוראים ב"טעם תחתון" כי זה ביחיד, פסוק פסוק, כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגום, וכך נוהגים הפוסקים כדעת השולחן ערוך וכדעת האר"י הקדוש.
ויש נוהגים לקרוא ב"טעם עליון".
למעשה – כל אחד ואחד ינהג כמנהגו.
אולם, אותם שנהגו לקרוא בכל השנה כולה שנים מקרא ואחד תרגום כדעת חכמי הקבלה דהיינו פסוק וחוזרו ואחר כך תרגום – ימשיך בזה גם בפרשת יתרו.
בשנים מקרא ואחד תרגום – אם כל השנה יש מצוה לקרוא פירוש רש"י, בשבת זו של עשרת הדברות יש מצוה יותר גדולה ויותר חשובה לקרוא גם פירוש רש"י, בפרט על עשרת הדברות.
אם אדם קרא ביחיד בטעם תחתון או עליון או בציבור קרא בעליון או בתחתון – אין נפקא מינה בזה בהלכה.
יש נוהגים כשמגיעים לפרשת עשרת הדברות, פרשת יתרו, בשבועות, או בפרשת ואתחנן – לעמוד, יש ביתרו עומדים, בשבועות עומדים, בואתחנן לא עומדים; יש בכלל פקפקו בנושא הזה בעצם העמידה, יש בתשובות הרמב"ם שמפקפק בכלל בדבר הזה.
חז"ל אומרים שהיו קוראים קריאת עשרת הדברות כל יום בתפילה, ובציבור, ובטלו את זה, שלא יחשדו שזה עיקר התורה כולה. עיין במשנה ברורה ובכף החיים בסימן א'.
ויש אומרים מאחר שלא בכל שבת עומדים ולא בכל שבת קוראים עשרת הדברות, וקוראים אנו את כל הפרשה כולה וגם קוראים את עשרת הדברות – ובפרט לדעתו של רבנו סעדיה גאון המובא ברש"י בסוף משפטים שכל תרי"ג מצוות כלולות בעשרת הדברות ועשה על זה אזהרות – על כן נהגו לעמוד.
כל בית כנסת ובית כנסת, כל ציבור וציבור – ימשיך במנהגו. אלה שרגילים לעמוד – יעמדו, ואלה שרגילים לשבת – ישבו.
אולם אם אחד מישראל הנוהג שלא לעמוד מתפלל בשבת זו בבית כנסת שנוהגים לעמוד – יעמוד ולא יעשה שתי אגודות וכן להפך.
יש בקריאה זו בקריאת ספר תורה בעשרת הדברות, עולה רב, תלמיד חכם, זקן, ויש שמוכרים עשרת הדברות למרבה במחיר לכבוד התורה ולומדיה ולהוצאות השוטפות של בית הכנסת, גם בזה אין קפידא וכל אחד ואחד ימשיך כמנהגו.
העיקר הוא – וירא העם וינועו. צריך לחשוב שכל יום ויום נתנה תורה, ובפרט בשבת זו שאנו קוראים על מתן תורה, לחשוב שאנו עומדים בהר סיני ומקבלים את התורה בקדושה ובטהרה ובאימה ובזיע. ובפרט שחז"ל אומרים שכולם מודים שביום שבת קודש ניתנה תורה לעם ישראל.
שבת שלום.
