מצות ישוב ארץ ישראל
שלום למאזינים
אומר אבן עזרא על הפרשה (בראשית, חיי שרה, כג יט): ונזכרה זאת הפרשה להודיע מעלת ארץ ישראל על כל הארצות לחיים ולמתים. אומר הרמב"ן (שם): "ולא ידעתי טעם רבי אברהם שאומר להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים, כי מה מעלה לארץ בזאת הרי לא יוליכנה לארץ אחרת לקוברה".
אבל זה נכון שבירושלמי יש מחלוקת אם אדם נפטר בחוץ לארץ ומביאים אותו לקבור אותו בארץ אם זה מצוה או אם זה "ותבאו ותטמאו את ארצי".
היום ברור הוא שאדם ששאף לעלות לארץ ישראל אז מותר להעלות אותו גם לאחר פטירתו.
היום, במצב שלנו, אפילו אדם שלא שאף לעלות לארץ ישראל, אדרבה, שיעלו אותו: "וכיפר אדמתו עמו". הטעם העיקרי, אחרי כן יעלו בניו ובני משפחתו, יבואו ל"שלושים יום" יבאו לשנה, ויתכן שיבואו מדי שנה לבקר בארץ, ויכול להיות ש"אוירא" של ארץ ישראל תחכים אותם והם יבואו וישארו בארץ "לחונן את עפרה".
לפי הדין, אסור לצאת בשיירה שלושה ימים לפני שבת. וכן לא מפליגים בספינה שלשה ימים לפני שבת, כמו שכתוב בשו"ע סימן רמ"ח. אבל אם מפליג לצורך מצוה, מותר אפילו בערב שבת, ומובא שם בשולחן ערוך שמי שעולה לארץ ישראל – זה דבר מצוה ואפילו בזמן הזה שהיא בחורבנה.
אני כרגע לא נכנס למחלוקת שיש הבדל בין הספינות הרעועות של אז לאוניות המפוארות והמהודרות והיציבות של היום.
אולם ישנה מחלוקת אחרת, יש מי שאומר, שכל המצוה שלעלות לארץ ישראל שמותר אפילו בערב שבת לעלות לספינה, זה הכוונה אם עולה להתיישב בה, אבל אם עולה רק "לתור את הארץ באנו" ,לזה זה לא מצוה.
אומר הרב פתח הדביר שאליבא דהרמב"ם אפילו אדם שעולה לארץ לתור אותה על מנת לחזור, יש לו מצוה שאדם שהולך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא כמו שאמרו המפרשים אם יחזור בתשובה.
ישיבה בארץ ישראל, לדעת הרמב"ן- זה מהתורה. החולקים עליו מודים שיש מצוה דרבנן.
יש לעיין בכף החיים סימן רמ"ח ס"ק מ"ה וכן לספר אוצרות חיים המדבר במעלות ארץ ישראל.
ברור שעדיף לעלות ולהתיישב בארץ ואפילו בזמן הזה, והיום גם תייר שבא לארץ יש לו מצוה מיוחדת. גם תייר שעולה בזמן הזה מראה שעדין עם ישראל קשור לארצו.
ואמרו חכמים דרך דרש: כתוב בישעיה מ"ב אותה הפטרה שאנחנו קוראים בשבת בראשית, "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה". נותן נשמה לעם עליה – אלה שגרים בארץ ישראל בצורה קבועה, יש להם נשמה שארץ ישראל חשובה. ואלה שבאים רק כתיירים – ורוח להולכים בה, פחות מנשמה, אבל יש לזה "רוח" יש לזה חשיבות מיוחדת.
ועל כן, אדרבה, בימים האלה מצוה גדולה ל
