לימוד תורה ואכילה בערב ת"ב שחל בשבת.
דברי תורה משמחין את הלב, שנאמר (תהלים יט, ט) "פקודי ה' ישירם משמחי לב", ולכן אסור בתשעה באב ללמוד תורה, כי אם בדברים שמעציבים את לבו, כגון בספר ירמיה בדברים הרעים שבו, ספר איוב, מדרש איכה וכדו'.
השנה אין חומרות של ערב תשעה באב כבכל שנה כיון שיחול בשבת, ואין סעודה מפסקת, ואנו פוסקים שאין איסור של לימוד תורה בערב תשעה באב שחל בשבת כמו בכל שנה שאסרו וכ"כ בבא"ח (דברים אות י"ח) "ערב ת"ב אחר חצות לא ילמד תורה אלא בדברים המותרים ללמוד בת"ב, ואם חל בשבת יש כמה דעות, יש אומרים שמותר וי"א שאסור, ויש לסמוך על סברת המקילים וכן אני נוהג כסברת המקילים". אם כן, ביום שבת אפילו אחרי הצהרים מותר ללמוד תורה. ומכל מקום בשבת בבין השמשות נאסר באכילה ובלימוד תורה (בדרך כלל, אם התחיל לאכול בשבת רגילה סעודה שלישית מוקדם, יכול להמשיך ולאכול עד הלילה ממש).
פעם הלכתי לנחם רב אחד שישב שבעה על אביו והיה זה ביום ת"ב, וראיתי שהוא לומד מסכת זבחים. אני תמהתי הכיצד הוא לומד תורה באבלות, ונזכרתי שיש רק מקום אחד במסכת זו שכתוב בו שכהן גדול יכול להקריב קרבן כשהוא אונן, אבל הוא למד במקום אחר במסכת. הוא ראה שאני מסתכל עליו והתפלא על מה אני תמה, ואמרתי לו על כך שהוא לומד תורה באבלות. הוא אמר לי, אני רוצה לראות שבשמים יענישו אותי על כך שאני לומד תורה. אמרתי לו שגם על זה יענישו אותו, ולא על לימוד התורה אלא על הזלזול שהוא מזלזל בדברי חז"ל.
ובכל אופן הוא אמר לי שנפשו חשקה בתורה עד כדי כך שהוא לא יכול להפסיק ללמוד שבוע שלם.
ואעפ"כ אין ללמוד ממנו.
