ניסי הדלקת המנורה | פרשת תצווה

דברי מרן הרב זצוק"ל:

להעלות נר תמיד – ניסי הדלקת המנורה

פרשתנו פותחת בציווי להביא שמן זית זך למאור (שמות כ"ז, כ'-כ"א):

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד".

ואחרי זה כתוב: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ומבאר רש"י: "כל לילה ולילה קרוי תמיד". כלומר, שלא היו צריכים להדליק גם ביום את נרות המנורה, כי ההדלקה של הלילה הספיקה עד הלילה הבא. גם הרמב"ם (הל' בית הבחירה) כותב, שהנרות במנורה היו צריכים לדלוק 24 שעות לילה ויום.

שמא תשאל לשם מה צריך להדליק את הנרות גם ביום? בשלמא בלילה היה אור בוקע מהמנורה ומאיר לסביבותיו, אבל ביום לשם מה היה צריך את אור המנורה? יש לומר, שאדרבה – התורה ציוותה שגם ביום צריכים הנרות לדלוק כדי שלא יאמרו שכביכול הקב"ה צריך לאור שלנו, וכמו שאמרו חז"ל: "וכי לאורה הוא צריך"?! והרי הקב"ה ברא ויצר את השמש את הירח ואת הכוכבים, ולבני ישראל העמיד עמוד ענן ועמוד האש להאיר להם גם בלילה – אלא הנחת רוח לפניו יתברך היא שעם ישראל עושים רצונו, ולכן הנרות צריכים לדלוק גם ביום.

הרמב"ן – לעומתו – לומד, שלא היה דולק 24 שעות אלא הנר המערבי בלבד, אבל ששת נרות המנורה לא היו צריכים לדלוק 24 שעות, וז"ל:

"ומדרש רבותינו אינו כך, אלא כך שנו בספרי (ריש בהעלותך) יאירו שבעת הנרות (במדבר ח', ב'), שומע אני שיהיו דולקין לעולם, ת"ל מערב עד בקר (ויקרא כד ג) אי מערב עד בקר, יכול יהיו דולקים מערב עד בקר ויכבם, תלמוד לומר יאירו שבעת הנרות הא כיצד, יאירו שבעת הנרות מערב עד בקר לפני ה' תמיד (שם), שיהא נר מערבי דולק תדיר, שממנו מדליקין את המנורה בין הערבים ובתורת כהנים (שם כ"ד, ב') נמי אמרו כך "להעלות נר תמיד, שיהא נר מערבי תדיר, וכתוב שם, מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה, דאפילו ביום נמי מדליק נר מערבי לפי שהוא תמיד לעולם". ובמסכת תמיד (ג' ,ט') שנינו כך: מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את השאר ומניח את אלו דולקין במקומן, מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את השאר, וסתם משנה זו שנויה כדברי רבי (מנחות צח:) שאמר בנרות מזרח ומערב היו מונחין, ולדעתו נר מערבי הוא השני, ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון, ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו "לפני ה' תמיד" צריך להדליק המזרחי, שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו אבל לדברי האומר (שם) צפון ודרום היו מונחין, נר מערבי הוא האמצעי שבגופה של מנורה, והוא לבדו מדליק בבקר ועל הכלל, לפני ה' תמיד בנר מערבי, שהוא דולק תמיד ביום ובלילה", עכ"ל.

 

בין כך ובין כך, לפי כל השיטות משמע, שלפחות נר אחד מן המנורה היה דולק כל הזמן במשך 24 שעות. גם בזמן מסעם של בני ישראל במדבר והיו צריכים להעביר את המנורה ממקום למקום – האש של הנרות לא כבה מעולם למרות שהיו מכסים את המנורה.