הלכות אמירת מוריד הטל ושביעי של פסח

• מה הדין אדם אמר ברוך אתה ה' מחיה המתים ונזכר שלא אמר מוריד הטל ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם? אז כתוב בשו"ע אם סיים הברכה חוזר לראש התפילה חוזר להתחלה. אומר הב"ח למה חוזר להתחלה הרי כתב בשו"ע בשם הרב ויאה שאם אדם התפלל תפילה וסיים את הברכה כל מקום שצריך לחזור יכול במקום להגיד את זה כל עוד לא התחיל ברכה שלאחריה. דוגמא בולטת חשובה, היום, הלילה בליל חול המועד, הדין שונה מאשר ר"ח.

בחול המועד אנחנו הרי אומרים יעלה ויבא. בלילה אם לא אמר חוזר, בליל ר"ח אם לא אומר לא חוזר, הלילה חוזר. אדם אמר ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון ולא אמר מודים אומר הרב ויאה מכיוון שאתה חייב לחזור כל עוד שלא אמרת מודים תאמר במקום יעלה ויבא. לא תחזור לרצה. אמרת מילת מודים אז תחזור לרצה. אותו הדבר פה. אדם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ואמר ברוך אתה ה' מחיה המתים ועוד לא אמר אתה גיבור לעולם ה', אז מה יהיה הדין יחזור לראש התפילה או יחזור לאתה גיבור? נאמר אנחנו מכיוון שהרב אומר כל מקום שצריכים לחזור אם לא התחלת ברכה שלאחריה כאילו לא סיימת אז תאמר במקום, אז יאמר במקום. יאמר אתה גיבור לעולם ה' ואם לא מה נקרא סיום אז יחזור לה' שפתי תפתח. יתחיל את התפילה.

• לסיכום: דעת השלמי ציבור ודעת הבן איש שניהם מסכמים אותו סיכום וזה על בה דכולי עלמה אם אדם 30 יום אמר מוריד הטל ואחרי 30 יום טעה או הסתפק לא חוזר. טעה וחזר ואח"כ עדיין הסתפק אנחנו אומרים הלשון שלך התרגלה 30 יום להגיד מוריד הטל אתה החזקה שלך. אפילו שאח"כ טעית ואמרת משיב הרוח ומוריד הגשם החזקה שלך לא בטלה. זה על הסוג הראשון.

על הסוג השני אדם תוך 30 יום טעה, ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם וחזר, אומר כאן לכל הדעות מכאן והלאה עושים את החשבון של 30 יום. למשל טעית בר"ח אייר אז מר"ח אייר עד ר"ח סיוון זה הזמן שלך. הימים הראשונים נפלו, למה? טעית ואמרת משיב הרוח ומוריד הגשם תוך 30 יום. זה נפסקה ההלכה.

מה שנשאר בספק, אם אדם תוך 30 יום מסתפק אם אמר משיב הרוח או אמר מוריד הטל ולפי ההלכה חייב לחזור, וחזר ואחרי 30 יום עוד פעם הוא מסופק האם יחזור או לא יחזור אומר הרב בן איש חי ספק. למה? אם לשונו התרגל לומר 30 יום מוריד הטל ופעם אחת הסתפק אולי אמר מוריד הטל ואולי לא אמר ועכשיו שוב פעם ספק, אין ספק ספיקא. או נאמר לא. חזרת, מהיום והלאה נספור לך. אומר הרב זה ספק ועל כן אם אחרי 30 יום מסתפק, יתפלל תפילה יאמר אני מתפלל עכשיו תפילה, אם אני חייב- אני חייב. אם אני לא חייב- נדבה. ז"א זה שלושה דינים חלוקים אחד עם השני בהלכה והנפקא מינה בדין האחרון. אם קרה מקרה כזה בשבת שבשת אין נדבה ואין תנאי בנדבה אז האדם המסכן הזה יהיה עצוב כל היום שהפסיד את התפילה שלו. אדם הזה בודאי ובודאי שיכול לסמוך על השלמי ציבור ויאמר לשליח ציבור כשאתה חוזר חזרה תתכוון לפטור אותי במיוחד. אני אשמע את החזרה אקח סידור ואתכוון בחזרה מתחילה ועד סופה, רק שלא ידאג.

• בליל שביעי של פסח כתוב בשו"ע, בליל יו"ט אחרון ליל שביעי של פסח מקדשים על היין ואין אומרים זמן. ואומרים בתפילה ובקידוש זמן חרותנו כמו ביו"ט ראשון.. בהגהה היה להם נוסח תפילה זמן שמחתנו, לא זמן חרותנו –זמן שמחתנו, למה? ביום שביעי של פסח נקרא הים וישראל לקחו ביזת הים וראו את המצרים מתים וויושע ה', אז ישיר משה לכן אומרים את זה זמן שמחתנו. אומר הרמ"א לא אומרים זמן שמחתנו אלא זמן חרותנו וכך אנחנו נוהגים.

בליל יו"ט אחרון מקדשים על היין ואין אומרים זמן. הגמ' אורמת שמיני של סוכה זה חג בפני עצמו. שביעי של פסח זה יו"ט. לא רק זה, בבוקר בתפילה בהלל אנחנו לא אומרים הלל השלם. קריעת ים סוף ראו אישראל שמה את השכינה. ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן. קריעת ים סוף שנאמר ויאמינו בה' ובמשה עבדו, לא לומר הלל? המלאכים התקוטטו, המלאכים רוצים לומר הלל, אמר להם ה' מעשה ידי טובעים בים אתם אומרים שירה? שתקו.

פתאום ישראל אמרו אז ישיר משה ובני ישראל.. התחילו לשיר. אמרו המלאכים רבוש"ע אותנו אמרת אל תשירו אז עמ"י שרים? כדיבור אחר שאנו מעבירים מה קרה? למה אתה לא מפסיק אותם? אמר להם אתם מלאכים- מלאכים, אבל ישראל יותר פקחים מכם. בזמן שטבעו המצרים ישראל שתקו. "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויושע… אז ישיר משה. אתם רציתם לומר שירה באמצע שהם טובעים זה לא אומרים. ועוד דבר מכיוון שאנחנו קוראים בספר תורה שני בהפטרה מה שקראנ וביום ראשון יום שני יום שלישי קראנו אתמול נקרא מחר וביום שביעי של פסח, אין חידוש בקורבנות לכן לא אומרים את ההלל השלם.

• בגמ' כתוב שפעם אחת היה רבי יוחנן דורש אומר "ושמתיך על כל שמשותיך שעריך לאבני אקדח" לעתיד לבא עתיד הקב"ה לבנות שערים של בית המקדש גובהם 20 אמה מאבנים יקרות. כתוב, ליגלג עליו אותו תלמיד אמר היום אבן הכי יקרה בעולם אולי גודלה כמו גודל אגוז או כגודל ביצה. אם ימצא אבן יקרה בגוד כמו כוס, כל העולם כולו גועש ורועש. אבן בת 30 אמה? אבן יקרה בת 20 אמה איפה תמצא?

יום אחד התלמיד הזה הלך, הפליג בספינה. באה רוח סערה שברה את הספינה כולם טבעו בים גם הוא טבע בים. הוא רואה שהוא טובע וטובע עד למטהו והא שומע רעש, מה קרה? מחצבה. בים למטה מחצבה? הוא מסתכל, עובדים. אומר מה אתם עושים פה? חוצבים, מה חוצבים? תראה עמוד אחד גדול 20 אמה כולו אבן יקרה. אמר להם זה? אמרו לו זה לבית המקדש. אנחנו מכינים את זה לבית המקדש. למה? רש"י אמר אמרו התוספות "מקדש ה' כוננו וידך" הקב"ה כבר מכין את בית המקדש השלישי וזה האבנים היקרות. מסתכל, מסתכל, באמת אבן יקרה. אמר למלאכים אתם תעשו טובה תעלו אותי לשפת הים כדי שאני אלך ואגיד לרבי יוחנן צודק. העלו אותו.

בא לשנה הבאה ורבי יוחנן דורש: " "ושמתיך על כל שמשותיך שעריך לאבני אקדח" עתיד הקב"ה לבנות את השערים מאבנים.. אומר התלמיד, גם ואומר רבי רבי שפתיים ישק אתה צודק. אומר לו למה אני צודק? אמר אני ראיתי בעיני איך שהמלאכים עושים את זה. אמר לא אהה, אם לא ראית, לא האמנת? תיפח רוחו, אתה לא מאמין לדברי חכמים? נחלש אותו התלמיד. זה אותו התלמיד אבל אנחנו . כשיצאו אבותנו ממצרים כתוב "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ויאמינו בה' ובמשה עבדו" אנחנו מאמינים בני מאמינים אנחנו מאמינים שתיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן שהקב"ה ימת אימתו של עמ"י על כל העולם כולו ויהיה פחד על כל העולם כולו. כשאנחנו אורים על כל העולם כולו אז אני אפרש לכם. זה על אויבים שבתוכנו ועל היעמעלים שמסביבנו ועל סוריה ועל רוסיה ועל אמריקה ג"כ שלא יתערבו בענינים שלנו. תיפול עליהם אימתה ופחד שילכו יתקוטטו עם יגוסלביה, קוסובו, אלו ענינים שמה הם בינהם ותנו לנו מנוחה, לא יזיקו לנו ולא יפריעו לנו אבל אחר תיפול עליהם אימתה ופחד כתוב מקדש ה' כוננו ידך אנחנו רוצים לראות את השכינה, רוצים לראות את בית המקדש כמו שהבטיח הנביא, אנחנו רוצים. אנחנו אומרים רבוש"ע אנחנו מאמינים בני מאמינים.

אנחנו מאמינים כמו שעשית נפלאות לאבותינו בקריעת ים סוף וקרעת את הים וזידים טיבעת וידידים עברו ים. אנחנו נקראים ידידים של הקב"ה אנחנו בני אברהם יצחק ויעקב ולפי כך מגיע לנו שתהיה גאולה שלמה. נעשה את שביעי של פסח בבית המקדש בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן.

ואני רגיל לברך על שביעי של פסח שתי ברכות. רגילים תמיד לומר שיהיה בהצלחה גשמים ורוחנית. בקריעת ים סוף היה שני דברים היה ביזת הים, כסף וזהב לקחו וגם התעלו ישראל והאמינו בה' ובמשה עבדו ואז אמרו זה קלי ואנוהו. אני מברך את כ לעמ"י גם אותי בכללם שאדם יהיה לו אושר ברכה והצלחה. ביזת הים יותר מביזת מצרים וגם יהיה לו עילוי, בקריעת ים סוף יהיה לו עילוי ויושע ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו ואז נזכה למקד ה' כוננו ידך. בעגלה ובזמן קריב ואמרו אמן.