כיצד נעשה הרמב"ם לרופאו של המלך?
כשברח הרמב"ם מספרד הוא הגיע למצרים וביקש להפגש עם המלך, אך למרות בקשותיו הרבות, לא נענה, ואמרו לו שעליו להמתין זמן רב עד שיראה את פני המלך. הלך הרמב"ם ברחוב, ושמע שייח' אחד ששר את שירי המואזין. התחיל הרמב"ם לקללו ואמר לו אתה כופר בן כופר, וכך ביזה אותו מאוד. אותו שייח' הרגיש פגיעה בכבודו עד מאוד, וחמתו בערה בו עד להשחית ומייד התחיל לזעוק והזמין שוטרים למקום. דבריו של הרמב"ם עוררו מהומה רבתי כאשר עם רב צועקים איך הוא מבזה את השיח' ואת דתם וכו', ומייד הלכו כמה ערבים למלך ואמרו לו שיש כאן יהודי שמבזה את דתם. כעס המלך מאוד וציוה להביאו לפניו ללא דיחוי.
בנתיים ברח הרמב"ם, ונכנס לבית של אשה אחת וביקש לשהות בביתה מספר ימים. וגם ביקש ממנה גיגית של נחושת עם מים ואבן. הביאה לו אותה אשה את מבוקשו, לקח הרמב"ם את האבן והניח אותה בתוך הגיגית עם המים, וישב עליה. ראתה אותה אשה את מעשיו המשונים והתפלאה מאד עד שחשבה שהוא עושה כשפים, אלא שתואר פניו ענה בו שאינו מן המכשפים ולא הפריעה לו. אדהכי והכי הגבירו את החיפושים אחריו, אך לא מצאוהו.
מייד קרא המלך לאצטגנינים שלו וביקש שיסתכלו בכוכבים וימצאו את היהודי שמבזה ומקלל את דתם המוסלמית. הסתכלו בכוכבים ואמרו למלך שהם רואים אותו באִי בלב ים, והוא מוקף חומה של נחושת. תמה המלך לשמע הדברים והבין שכנראה אותו אדם פיקח יותר מכל חכמיו ויועציו, וציוה לשלוח כרוז שהמלך מבטיח שלא יאונה לו כל רע, וכי יבוא מייד לראותו בארמונו. יצא הרמב"ם מבית אותה אשה והלך למלך. אמר לו המלך כיצד עשית זאת שאפילו באצטגנינים הצלחת לתעתע? אמר לו הרמב"ם שהוא בא כדי לפגוש את המלך, וכיון שלא נתנו לו, עשה מה שעשה וסיפר לו את קורותיו. שאל אותו המלך, ומה בקשתך ? ואמר לו הרמב"ם שהוא מתמחה ברפואה, וכי רצונו להיות רופאו האישי של המלך. ראה המלך שחכם נדיר לפניו וקיבלו מייד להיות לרופאו האישי.
