נגן וידאו

שני מלכים בשיחה ישירה וקשה | פרשת ויגש

כששני מנהיגים בעלי שיעור קומה משוחחים ביניהם, נושאי שיחה הם ברומו של עולם • יהודה לא נרתע ואומר ליוסף דברים כדורבנות • דיבור ישיר אמיתי ישר וכנה ללא משוא פנים - יהודה ויוסף

אורך הוידאו:

6:42

דבר תורה לפרשת

תגיות:

דברי מרן הרב זצוק"ל –

תפוחי זהב במשכיות כסף

המדרש כותב על הפסוק ויגש אליו יהודה (בר"ר פרשה צ"ג) "ד"א, ויגש אליו יהודה, כתיב (משלי כה) תפוחי זהב במשכיות כסף, תרגם עקילס הגר חזורין דדהב בנו דיסקרין דכסף (שם) דבר דבור על אופניו, מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. הביאור הוא שכשלוקחים תפוח מזהב טהור, והוא מונח על בסיס של כסף, מקבל תוספת הידור ויופי כי זהו מקומו המתאים ביותר לשם יופי והידור. כך דבריו של יהודה היו מבוססים ויפים, דבר דבור על אופניו.

דבר דבור על אופניו

כתוב (תהלים מ"ח ה-ז) כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו. הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ. רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה'.

אומרים על זה חז"ל (מדרש שם) "כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו (תהלים מח ה), כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף, עברו יחדו זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, המה ראו כן תמהו (שם שם) ויתמהו האנשים איש אל רעהו (בראשית מג לג), נבהלו נחפזו (תהלים שם שם) ולא יכלו אחיו לענות אתו וגו' (בראשית מה ג), רעדה אחזתם שם חיל כיולדה (תהלים שם) אילו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אילו עם אילו אנו מה אכפת לנו, יאי למלך מדיין עם מלך ויגש אליו יהודה וגו" עכ"ל המדרש.

ומה שכתוב בסמוך ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני, כוונתו שאמר יהודה ליוסף שיתכונן כי הוא הולך לדבר עמו דברים קשים, שכן אמרו חז"ל שכל 'דיבור' שבתורה הוא לשון קשה. וקשה, האיך יהודה שבא לדבר לפני המלך מקדים ואומר שהולך לדבר דבירם קשים וחריפים עוד בטרם פתח את דבריו? ויובן על פי רש"י שאומר "דבר באזני אדני – יכנסו דברי באזניך. ואל יחר אפך – מכאן אתה למד שדבר אליו קשות. כי כמוך כפרעה – חשוב אתה בעיני כמלך זה פשוטו. ומדרשו, סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על ידי זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה. דבר אחר מה פרעה גוזר ואינו מקיים, מבטיח ואינו עושה, אף אתה כן, וכי זו היא שימת עין שאמרת לשום עינך עליו. דבר אחר כי כמוך כפרעה אם תקניטני אהרוג אותך ואת אדוניך.

כלומר, שיהודה דיבר אליו קשות, ואמר לו שאמנם הוא לא המלך אלא מושל, אבל חושב הוא בעיניהם כמו פרעה עצמו. ועל פי המדרש, הוא איים עליו בדברים קשים, שלא כדאי לו להקניטו שכן הם למודים מאבותם ומאמותם שמי ש'מתעסק' אתם מפסיד ונפגע! הנה אנו רואים בדברי רש"י, שמתחילה דיבר אתו רכות, אבל אחר כך דיבר אתו קשות מאוד. ושוב, אומר רש"י שהוא כמו פרעה שלא מקיים מה שמבטיח. והיכן מצאנו דבר זה אצל פרעה? אלא, שהמלאך של המצרים נקרא שקר, וזו התכונה שלהם בעצם. ואחר כך אומר, שאם יקניטו יהרוג אותו ואת אדונו, וזהו שאומר המדרש, שהחכמה היא לומר דברים על אופנים, על גלגלים, מה אופן מראה פנים לכל צד, שפעם יהיה למטה ופעם למעלה, פעם מימין ופעם לשמאל, כך דיבר אתו יהודה דברים מגולגלים, שבתחילה אמר לו דברים יפים, אבל בסוף דיבר אתו דברים שלא משתמעים לשתי פנים.

 

דיבר עמו קשות

דרכו של מלך שגוזר ולא חוזר בו, ואפילו אם הוא יודע שהוא נכשל וטעה, לא נעים עליו הדבר. כך אמר לו יהודה ליוסף, שיכול לדבר עמו ללא מתרגם כלל, וזהו שכמים פנים לפנים כך לב האדם לאדם, הפירוש הוא שכשמדברים ב'ארבע עיניים' מרגישים בדברים ובשדרים המועברים בתוכן השיחה. כך אמר לו יהודה, שיוכל לחזור בו אודות בנימין, למרות שהוא מלך. וכן הוא אומר ואל יחר אפך בעבדך, רש"י אומר שדיבר אליו קשות, שהקדים לו שהוא הולך לדבר עמו קשות; יכל יוסף לומר לו ליהודה שכיון שפניו לדברים קשים, אין הוא מעוניין לדבר אתו כלל, ושילך מעליו – אמר לו יהודה, אתה אמרת ואשימה עיני עליו, כלומר שהיתה מטרתך לתת עליו את עיניך, שאתה תקח אותו לעצמך ושאחרים לא יגנבו לך אותו.

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

חשיבות הדיבור החיובי? פרשת מקץ

חשיבות הדיבור החיובי | פרשת מקץ

כל השיחה בין יוסף לאחיו אודות גורלו של יעקב אבינו נראית במבט ראשון מאוד תמוהה • בעצם בקשת יוסף שאחיו יסעדו איתו הייתה כוונה נסתרת • איך נזהרו האחים מלספר בשורות לא טובות ולהתמקד רק בטוב

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה