לדוגמא: פעם הסביר הרב באחד השיעורים, שכאשר הוא ניגש לפתוח את הדלת כשהוא לא לבוש בחליפה ומגבעת, הרי שבכך הוא מגדיר את התייחסותו ל'לבוש מכובד'. אם אדם מברך ברכת המזון ללא מלבוש עליון ומגבעת, הרי שעליו להקפיד ולהוכיח שבאותה צורה ממש הוא מקבל פניהם של אנשים.
ולא זו בלבד, אלא שכאשר היו אמורים להגיע אל הרב אנשים חשובים מאד, ואפילו ראשי ממשלה ושרים נכבדים, לא היה לובש לכבודם את הגלימה והיה מקפיד לקבלם כשהוא לבוש בחולצה או בסוודר. פעם הציע אחד מבני הבית, שהרב ילבש את הגלימה לפני כניסת ראש הממשלה לביתו, כדי שהתמונות תהיינה מכובדות יותר, אבל הרב דחה את הצעתו ואמר: "אם אכבד כך את ראש הממשלה ואלבש את הגלימה במיוחד לכבודו, אזי אצטרך ללבוש את הגלימה בכל פעם לפני ברכת המזון".
פעם השתתף הרב בסעודה של עשירים ונכבדים בארצות הברית, והבחין שמגישים את האוכל בכלים חד פעמיים יפים. מיד נתן דעתו ואמר בלבו: משמע שגם כלים אלו נחשבים דרך כבוד, ואם כי אפשר לקדש ולברך ברכת המזון על כוס שכזה.
לא פעם, אם היה מישהו פולט מילה והיו אזניו של הרב קולטות את דבריו, מיד היה הרב מציף אותו בשאלות הלכתיות רבות הקשורות לכך. למשל, אם מישהו סיפר על מכשיר חשמלי חדש, מיד היה הרב מתעניין איך ניתן לטובלו, או אם יש אפשרות להכשירו מבשר לחלב ושאלות נוספות. אפילו חגורה חדשה שמישהו הראה לרב, זכתה מיד לבדיקה הלכתית: מה דינה לענין סגירה ופתיחה בשבת, ומה יהא דינה של מטפחת שיקשרו לחגורה כדי להאריכה, או איך מוודאים את כשרות החגורה לענין שעטנז וכן על זו הדרך. או אם מישהו אמר שהוא נוסע לשבת לבית מלון, מיד החל הרב לשאול אודות מעליות שבת, מצלמות אבטחה, גלאי נפח, כרטיסים אלקטרוניים בדלתות, רישום שבת לתוספת מנות, אמירה לעכו"ם ועוד. וכל זאת כדי לחדד ולהדגיש, שאין די בהתייחסות לכשרותו של בית המלון, אלא יש לתת את הדעת לכל ההיבטים ההלכתיים.
אצל הרב ראו ממש בחוש ובאופן קבוע, שההלכות הן "הליכות עולם" ואין דבר בחייו שאינו מושפע מדברי התורה הקדושה, כי הם חיינו ואורך ימינו ממש.
