מנהגי שבת שירה, וזמני ביעור פירות שביעית ודין אתרוג שביעית ועוד בדיני טו בשבט
שלום למאזינים.
השבת היא שבת שירה, שבת בשלח, וישנם עדות שנוהגים במאכלים מסוימים בשבת בשלח, לא דין, לא הלכה, אבל מנהג. וטוב שכל עדה ועדה תמשיך במנהגים שלה.
השנה צריכים לזכור, ט"ו בשבט חל ביום שני, וביום ראשון בערב במנחה לא אומרים וידוי, וצריכים לזכור שהשנה היא השנה השמינית לשמיטה והפירות כולם בארץ ישראל גדלו בשנה השביעית של שנת השמיטה ולברר מתי זמן הביעור של כל פרי ופרי, ואז צריכים להוציא את הפירות לחוץ, מחוץ לבית ואפילו לחדר המדרגות ובלבד שיהיו שמה שלושה שכנים. ויאמר: פירות אלו של שמיטה הם וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול. ואחר כך יכול להחזיר את זה לביתו, לקבל את זה אליו הביתה, אבל עדיין צריך לשמור על הפירות האלה דין קדושת שביעית.
אתרוג – אף על פי שהוא נמצא בעץ כל השנה כולה והוא דר באילנו שנה שנה, עם כל זה זמן ביעורו הוא בט"ו בשבט.
ואם כן, אם יש לאדם אתרוג של סוכות שקנה בהבלעה או קיבל במתנה, ידע שאם הוא שם בזה ריבה, בי"ד שבט, דהיינו בערב ט"ו בשבט או בליל ט"ו בשבט – יבער כמו שהזכרנו לעיל.
אתרוג – מאחר שבירכו עליו "שהחיינו" בחג הסוכות, אין לברך עליו "שהחיינו" בזמן שאדם אוכל אותו במשך השנה או בליל ט"ו בשבט. אף על פי שבסוכות היה זמן אחר וט"ו בשבט זמן אחר.
למשל – כתוב בהלכה, אם אדם לוקט אתרוג בערב ט"ו בשבט ולוקט אתרוג בליל ט"ו בשבט, אז אין מעשרין מזה על זה. אבל לעניין "שהחיינו" זה אותו דין, אלא אם כן בסוכות הוא לקח אתרוג מוחזק ועתה יש לו בליל ט"ו בשבט אתרוג תימני או להפך.
לזכור – שכל סוגי פירות יבשים צריכים בדיקה מעולה מתולעים, תאנים וכדומה. לא רק מתולעים, אלא אפילו מביצי תולעים צריכים להזהר.
היה מנהג קדום בירושלים כשהשתמשו רק בנרות נפט ולא בחשמל – לא לאכול תאנים בלילה! וכיום, כאמור, מנהג הזה לכאורה בטל, אבל צריכים להזהר לא לאכול פירות ממותקים מתולעים לאור קלוש אלא אם כן יבדוק את זה מבעוד יום.
הנוהגים לאכול מינים ממינים שונים של פירות בט"ו בשבט יבררו כל פרי ופרי מהיכן מוצאו וגידולו, ונפקא מינה שאפילו פירות שלא נשתבחה בהם ארץ ישראל, למשל נגיד לדוגמא שזיפים או תפוחי עץ, אם גדלו בארץ ויש תפוחי עץ שלא גדלו בארץ, אלא שגדלו בארץ קודמים לאלה שגדלו בחוץ לארץ, שינקו מעפר ומהמים של ארץ ישראל.
לזכור שעיקר ט"ו בשבט זה לא אכילת פירות, אלא עיקרו הוא לעניין תרומות ומעשרות שלא מעשרים מעץ פרי שחנט מלפני ט"ו בשבט על עץ פרי שחנט אחרי ט"ו בשבט ואף על פי שהם אותו מין. ואת זה הם יש לברר או מחקלאים או מרבנים שבקיאים בנושא.
מכיון שאמרנו שעיקרו של ט"ו בשבט הוא לעניין תרומות ומעשרות והיום אליבא דכולי עלמא תרומות ומעשרות הן דרבנן ולא דאורייתא, יש רק דעה יחידה שאומרת שזה דאורייתא, אז יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לביאת הגואל ולבניין אריאל, ואז תרומות ומעשרות יהיו אליבא דכולי עלמא ושביעית תהיה דאורייתא ונזכה במהרה בימינו אמן.
שבת שלום.
