שאלה: האם יש חיוב גמור לומר תיקון חצות בחצות הלילה או שזה מנהג לחסידים ומקובלים?
תשובה:
הגמרא במסכת ברכות (דף ג' ע"א) ביררה כמה משמרות יש בלילה, וכתבה שיש שלוש משמרות, "ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם".
וגם רבי יוסי שמע בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: "אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי וגו'".
והרא"ש (ברכות פ"א סי' ב') פסק על פי גמרא זו: "וראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג באותה שעה, ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש, כמו שנאמר (איכה ב', י"ט): 'קומי רוני בלילה לראש אשמרות'".
ומרן השולחן ערוך פסק (סימן א' סעי' ב'): "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוון לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה. שהתפילה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה". ובסעי' ג' כתב: "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש". וראה בג"ע ותפארתנו בעל הבא"ח (שנה א' וישלח) שכתב את הלכות תיקון חצות וסדר התיקון בכל ימות השנה.
זמן אמירת תיקון חצות הינה מחצות הלילה עד חצי שעה קודם עלות השחר. ואמנם ג"ע ותפארתנו הבא"ח כתב (שם הל' ח'): "כיון שעלה עמוד השחר לא יאמרו תיקון חצות", משמע שעד עלות השחר יכול לומר תיקון חצות. כבר שאלו אותו על משמעות דבריו וביאר בתשובה בספרו רב פעלים (או"ח ח"ג סי' ב') שיש לומר תיקון חצות עד חצי שעה לפני עלות השחר, והטעים דבריו על פי ההלכה ועל פי הקבלה.
בעל כה"ח האריך לבאר מהי מעלת אמירת תיקון חצות על פי המקובלים ועל פי הפשטנים (אותיות ז', ח', י', ט"ו, ט"ז, י"ח, י"ט, ע"ש). וכתב עוד (אות ט"ז) משם שער הכוונות (דף נ"ד ע"א), שאע"פ שלימוד תורה בלילה חשוב מאוד, אם אין לו פנאי קודם עלות השחר עדיף שיאמר תיקון חצות, וכן עדיף לומר תיקון חצות על פני סליחות אם אין לו זמן לומר את שניהם.
וכלשון החיד"א (ברכ"י סי' תקפ"א אות ג'): "טוב שיאמר תיקון חצות והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות". וכן פסק ג"ע ותפארתנו הבא"ח (שם, הל' ט'), וז"ל: "אם אין שהות קדם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה, התיקון חצות עדיף, וכן בחודש אלול, שאומרים סליחות, אמירת תיקון חצות קדים לסליחות".
ומ"מ משמע מדברי הבא"ח (שם הל' י"ג) שכתב: "בכמה מקומות נוהגים לומר וידוי קודם אמירת תיקון חצות, וכן מנהג עירנו. ע"כ בחודש אלול ועשרת ימי תשובה שאומרים בהם סליחות – שאז אומרים וידוי בתוך הסליחות לא יאמרו הוידוי קודם תיקון חצות". שכאשר האדם יכול לומר גם תיקון חצות וגם סליחות יקדים לומר תיקון חצות ואח"כ יאמר סליחות.
והמשנה ברורה (סי' א' ס"ק ט') כתב: "והמקובלים האריכו מאוד בגודל מעלת קימת חצות כי רבה היא… ".
והאדמו"ר הגאון הרב ר' יעקב אביחצירא זיע"א דיבר בכל ספריו על מעלת תיקון חצות, וראה למשל בפתוחי חותם (פרשת חוקת) ובמעלת לימוד תורה אחר חצות הלילה שהיא עת רצון.
בא וראה את מעלת תיקון חצות עד שהרה"ג בן ציון אבא שאול זצ"ל כתב בספרו אור לציון (ח"א או"ח סי' י"ב, וח"ב סי' מ"ה הל' י"ט), שמי שיכול להיות ער בתיקון חצות ולא יכול מחמת זה לקום לתפילה בנץ החמה, עדיף שיאמר תיקון חצות. אומנם יש החולקים עליו.
על כן כל אדם שהוא ער בזמן חצות הלילה חייב לקרוא את תיקון חצות ואפילו תלמידי חכמים הלומדים תורה, יקראו תיקון חצות.
ואם קריאת תיקון חצות הלילה תגרום לו לביטול תורה יקום חצי שעה לפני עלות השחר ויקרא תיקון חצות.
ובשלושת השבועות מנהג ותיק הוא לקרוא את תיקון רחל בחצות היום (ראה כף החיים סי' תקנ"א אות רכ"ב[1]).
סיכום ההלכות
א. ראוי לכל אדם לקום בחצות הלילה לקרוא תיקון חצות בתחנונים ולהצטער על חורבן בית המקדש.
ב. מי שער בזמן חצות – חייב לקרוא תיקון חצות, וגם תלמידי חכמים יפסיקו את לימודם ויקראו תיקון חצות.
ג. תלמידי חכמים שיגרם להם ביטול תורה גדול אם יקראו תיקון חצות בחצות הלילה יאמרו את תיקון חצות חצי שעה לפני עלות השחר.
ד. בשלושת השבועות אומרים בחצות היום את "תיקון רחל".
כתוב בזוהר הקדוש (בשלח נ"ה ע"ב): "קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו" – כל אדם שבוכה ומרים את קולו על חורבן הבית יזכה ליחדיו ירננו.
בברכה רבה, מרדכי אליהו הראשון לציון הרב הראשי לישראל
[1] וז"ל: "וכתב החיד"א בספר יוסף אומץ סי' כ"א שנהגו לומר בבין המצרים אחר חצי היום תיקון רחל שאומרים אחר חצות לילה שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה והספד על חורבן הבית, וכדי שיהיה דבר השוה לכל נפש מסודר. וכ"כ בספרו מורה באצבע אות ר"ל וז"ל: טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות וכן נהגו בא"י תוב"ב ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל והוא מנהג ותיקין עכ"ל", ע"כ.
