מבית דרכי הוראה לרבנים

פרק א' – סדר הלילה ותיקון חצות

תוכן הספר

סדר השינה

 

  • זמן השינה הנצרך – צריך לישון בלילה משש עד שמונה שעות, ובזה יוצא ידי חובה בשמירה על בריאות הגוף, אך אם ישן יותר משמונה שעות – יכול להזיק לבריאותו.
  • בדרך כלל טוב שיישן לא יותר משש שעות, כדי שיוכל לעסוק בשאר הלילה בתורה ובזה ישמור גם על בריאות נפשו, אולם אם מרגיש ביום מסוים שהוא עייף מדי, יכול לישון יותר משש שעות[1].
  • אם ישן פחות משש שעות, כגון בלילי שישי או לילי ערב ר"ח וכדו', שעורכים אז לימוד מיוחד, או אם קם מוקדם מהרגיל כגון בחודש אלול ועשרת ימי תשובה שמשכימים לסליחות וכדו' – יבטח בבורא עולם שלא יחסר לו דבר מבריאות גופו ומוסיף לבריאות נפשו[2].

 

  • מעלת השינה – כתב הבא"ח: "השינה לאדם בלילה יש בה צורך ותועלת גם מצד הרוחניות", ולכן צריך לכוון שגם בשעת השינה הוא עובד את בוראו, ועל זה נאמר[3]: "בכל דרכיך דעהו", ולכן תקנו חכמים ברכת "המפיל" קודם שהולך לישון. וטוב שאדם יגיד קודם שהולך לישון: "הריני מוכן לישן כדי שתהא דעתי צלולה ומיושבת עלי לעבודת ה' יתברך", ובשבת יוסיף: "ומשום עונג שבת"[4].

 

  • זמן הראוי לשינה – כל הלילה הוא זמן שינה, אך טוב יותר שתהיה השינה בחצי הראשון של הלילה, הן מצד הגשמיות – בבריאות הגוף, והן מצד הרוחניות – בבריאות הנפש ותיקון העולמות, כי ההשכמה בבוקר מוסיפה חכמה, עוז ובריאות, וכמו שכתב מרן: "יתגבר כארי בבוקר לעבודת בוראו – שיהא הוא מעורר השחר"[5].

 

  • זמן השינה לנשים – גם נשים, שעיקר עשיית מלאכתן היא בלילה, עדיף שישנו בחציו הראשון ויקומו לעבודתן בחציו השני, וזהו שאמר שלמה המלך במשלי[6]: "ותקום בעוד לילה ותתן טרף לביתה"[7].

 

  • יבדוק נקביו קודם השינה – צריך לבדוק את נקביו קודם שהולך לישון[8].

 

  • ברזל – יזהר שלא יהיה עליו ברזל בשעת השינה בלילה, ולעונד שעון – רצוי לשים תחתיו נייד דבק[9].

 

  • צורת השינה – יישן תחילה על צד שמאל ולאחר חצות לילה אם רוצה יכול להסתובב לצד ימין[10]. ודבר זה מועיל לביטול כוחות החיצונים[11].

 

  • זמן הראוי לתחילת השינה – טוב להיזהר שלא ילך לישון עד שיעברו שלוש שעות מתחילת הלילה כיון שיש בזה טעם לפי הסוד, ואם התפלל תפילת ערבית בפלג המנחה יכול לחשב השלוש שעות מהתפילה[12].

 

  • ריחוק השינה מארוחה – ייזהר שלא יישן מיד לאחר שאכל אלא ימתין מעט מגמר אכילתו – וישן[13]. וכל זה הוא אם אכל דבר המתעכל מהר, אך דבר שאינו מתעכל מהר ימתין שלוש עד ארבע שעות[14].

 

  • שינה מתוך תורה – ישתדל לישון מתוך דברי תורה, וטוב שיהרהר בפסוקים שאומר בקריאת שמע שעל המיטה, ואם אינו יכול יהרהר באותיות האל"ף בי"ת. ונהגו לומר קודם השינה: "דוד מלך ישראל חי וקיים"[15] י"ב פעמים כדי שיהרהר בו עד שיירדם. והיום אפשר לשמוע שיעור מקלטת או מדיסק, וכך יירדם מתוך דברי תורה, אך יזהר שלא יפריע לבני הבית לישון, ולכן טוב שישמע דרך אוזניות[16].

 

  • שינה ביום – בדורות קודמים שינה בשעות היום לא הייתה טובה, ודוד המלך היה נזהר שלא לישון ביום יותר משיתין נשמין (ועיין לקמן מהו שיעור זה). אבל בימינו אין לחוש לשינה ביום כיון שירדה מדרגת האדם ואם ישן ביום לא ירד ממדרגתו ולא תזיק לו השינה, ואדרבה, אם יזהר מלישון ביום ייראה כיוהרא, ולכן הרוצה לחוש לזה ידקדק לא לישון יותר משיתין נשמין שהוא זמן מינימום לשינה כמו שינת הסוס (=שהוא זמן של שישים נשימות), אבל אם ישן פחות מכך אין בזה שום חשש[17].

 

  • שינה של מצוה – הישן ביום משום שבלילה עסק בתורה, יש בשינה זו מצווה ובזכותה ינצל מירידה ונזק. והוא הדין בכל שינה של מצווה, כגון שישן מחמת חולי וכדו', ובשינה מחמת תענוג יש חשש של ירידה ונזק רוחני[18].

 

  • שינה בשבת – שינה בשבת היא מצווה ובכלל עונג שבת, ואפילו האר"י הקדוש היה ישן בזמן זה. וכל זה הוא דווקא לתלמידי חכמים שכל ימות השבוע עסוקים בלימודם, אך בעלי בתים ומי שעובד – יישבו ויעסקו אז בתורה כי[19] "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" [20].

 

  • שיתין נשמין – בשיעור "שיתין נשמין" ישנן כמה שיטות:

א) שלוש שעות[21].

ב) חצי שעה[22].

ג) י"ח דקות[23].

ד) שלוש דקות[24].

וכתב מרן הרי"ח הטוב שכדאי לתפוס את שיטת הביניים[25], וכתבו האחרונים שנהגו כחצי שעה[26].

 

סדר הלימוד בלילה

 

  • חשיבות הלימוד בלילה – ישתדל בכל כוחו ללמוד בביתו בלילה שעל ידי זה נמשך עליו חוט של חסד ביום, ועל ידי לימוד זה מקדש את קורות ביתו[27].

 

  • לימוד תנ"ך ביום חול – אין ללמוד בלילה תורה נביאים וכתובים, אולם בתורה שבעל פה – לומדים בלילה[28].

 

  • קריאת תנ"ך בימים מיוחדים – מותר לקרוא תנ"ך בלילי שבת ויו"ט, אבל בלילי ר"ח – אסור[29].

 

  • שניים מקרא בלילה – מותר לומר את כ"ו הפסוקים של הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום, בליל חמישי[30].

 

  • לימוד תנ"ך עם פירוש – מותר בלילה ללמוד תנ"ך עם פירוש דאינו נחשב כקורא פסוקים בתנ"ך אלא כלומד[31].

 

  • מי שאינו יודע לקרוא – מי שאינו יודע לקרוא אלא רק בתורה שבכתב – מותר לו לקרוא בלילה בתנ"ך, אך עדיף שיקרא פרק "איזהו מקומן" או "פתח אליהו"[32].

 

  • תהלים בלילה – כיון שישנה מחלוקת לגבי אמירת תהלים בלילה, לכן אין מוחים במי שקורא, אבל למי ששואל אומרים שלא יקרא. ויש להחמיר שלא לומר אפילו מזמור "יענך"[33] לאישה המקשה ללדת או לחולה, אעפ"י שאומרים מזמור זה בתיקון חצות[34].

 

  • תהלים אחר חצות – קריאת תהלים מותרת לאחר חצות הלילה[35].

 

  • סליחות וי"ג מידות בלילה – אין לומר סליחות או י"ג מידות לפני חצות הלילה חוץ מליל יום הכיפורים[36].

 

  • חיבור יום ולילה בתורה – אם קם בחצות הלילה לעסוק בתורה והוכרח לישון מחמת עייפות, ישתדל לקום לפחות כחצי שעה קודם עלות השחר כדי לחבר את היום והלילה בלימוד תורה. וטוב להשתדל גם בשעת שקיעת החמה לעסוק בתורה כדי לחבר יום ולילה בלימוד התורה[37].

 

  • ער בזמן עלות השחר – אדם שעתיד להיות ער בזמן עמוד השחר – יקפיד לבדוק נקביו קודם עמוד השחר, כדי שלא יחבר יום ולילה בהיותו בבית הכסא[38].

 

  • לילות שלא ישנים בהם – בלילות שאין ישנים בהם, כגון ליל הושענא רבא, שבועות וכדו', יש להקפיד לומר קריאת שמע כחצי שעה קודם חצות כדי שיהיה אליבא דכו"ע[39].

 

תיקון חצות

 

  • כוונה במצוות – יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המחשבה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אבל אינן מעכבות. ומאידך כוונה לקיום המצוות וטהרת המחשבה בלי שום מעשה – אין בהן שום תועלת. לדוגמא: אדם שבזמן הקרבת קרבן פסח חושב מחשבות גבוהות וטהורות וכוונות גבוהות ונוראות בעניין קרבן פסח אך לא מקריב בפועל קורבן פסח – ביטל מצוות עשה וחייב כרת. ולעומת זאת אם יאכל קרבן פסח לשם אכילה גסה – יצא ידי חובה אעפ"י שהיא לא מצווה מן המובחר[40]. הוא הדין בתפילה שהיא עבודה שבלב, העיקר הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר את כל התפילה במחשבתו בלבד – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ולדעת הרמב"ם[41] יצא יד"ח). לעומת זאת אם יתפלל בלא כוונה, אמנם הוא לא יהיה במדרגה שלמה וגבוהה כראוי, כי תפילה בלי כוונה – כגוף בלא נשמה, אך אף על פי כן יצא ידי חובת תפילה[42]. לכן צריך להתפלל את כל התפילות אפילו כשלא יכול לכוון, וגם יאמר תיקון חצות אעפ"י שאינו מצטער ובוכה ממש על חורבן בית המקדש ושריפת התורה. ולכן טוב שיכוון לפני התפילה ותיקון חצות שהוא מתפלל על דעת רשב"י ז"ל ורבינו האר"י ז"ל[43].

 

  • ישתדל לומר תיקון חצות בכל לילה ולא יבטל אפילו לילה אחד[44].

 

  • זמן אמירתו – זמן תיקון חצות הוא י"ב שעות לאחר חצות היום. זמן חצות היום הוא כשחמה נמצאת בראש כל אדם והוא בדיוק חצי שעה קודם זמן מנחה גדולה, וחצות הלילה הוא י"ב שעות אח"כ[45].

 

  • לפני חצות – טוב שלא לקונן ולבכות על חורבן הבית לפני חצות הלילה חוץ מליל תשעה באב[46].

 

  • החלקים בתיקון – לתיקון חצות יש שני חלקים: תיקון רחל ותיקון לאה, ובדרך כלל אומרים את שניהם פרט לימים מיוחדים כדלקמן[47].

 

  • ימים שאין אומרים תיקון חצות – בימים אלו אין אומרים בהם תיקון חצות כלל: ליל שבת, ליל יו"ט, דהיינו יום טוב ראשון של פסח ויום שביעי של פסח, שבועות, יום א' של סוכות, שמחת תורה, ר"ה, יוה"כ וכן לילי חול המועד של פסח[48].

 

  • ימים שאומרים בהם תיקון לאה בלבד – בימים אלו אין אומרים בהם תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד: הימים שאין אומרים בהם וידוי, לילי חוה"מ סוכות, עשרת ימי תשובה, כל ימי העומר שהם מפסח עד שבועות, בשנת השמיטה בארץ ישראל[49], בבית אבל, בבית חתן, וכן אבי הבן בליל המילה, בלילי ר"ח, וכן אם כבר היה מולד הלבנה אפילו שהוא קודם ר"ח[50].

 

  • ליל ט' באב – בליל ט' באב אומרים תיקון רחל ואין אומרים תיקון לאה[51].

 

  • אמירתו לאחר עלות השחר – אין אומרים תיקון חצות, לא תיקון רחל ולא תיקון לאה, לאחר עלות השחר. יש אומרים שאין לומר תיקון רחל חצי שעה קודם עמוד השחר, אך יכול לומר אז תיקון לאה[52].

 

  • כשאין אומרים תיקון רחל – בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל או שאומר תיקון חצות חצי שעה קודם עמוד השחר, טוב לומר פסוקים המדברים בעניין רחל כפי שכתב מרן הרי"ח הטוב[53].

 

  • בית שיש בו שמחה – בית שיעשו בו ברית מילה, יאמר היחיד תיקון רחל בצנעה ובלחש, אבל בבית חתן או בבית אבל אינו אומר תיקון רחל כלל[54].

 

  • נשים בתיקון חצות – נשים אינן אומרות תיקון חצות כלל, אבל יכולות לומר "פתח אליהו" וכו' שזה כתפילה, ויש שלומדות תושב"ע. בלימוד של ליל שבועות אינן אומרות את התנ"ך, אבל יכולות לומר ספר דברים ותהלים בליל הושענא רבה, ויש נוהגות לומר גם את שבעת כורתי הברית, והדברים הם עפ"י הסוד[55].

 

  • עדיפות אמירתו – אם קם קודם עמוד השחר ויש לו אפשרות ללמוד תורה או לומר תיקון חצות – תיקון חצות עדיף. וכן בימי הסליחות כשיכול לומר תיקון חצות או סליחות – יאמר תיקון חצות (ועיין בהלכות ברכות השחר בדין ברכות השחר למי שניעור בלילה)[56].

 

  • שינוי מקום – בשעת אמירת תיקון חצות, בין בביתו ובין בבית הכנסת, ישנה מקומו מתחילת תיקון רחל עד סיום תיקון לאה, וקודם שיאמר "פתח אליהו" וכו' ישב במקום העיקרי שרוצה ללמוד. אבל בזמנים שאומרים רק תיקון לאה אין צריך לשנות את מקומו[57].

 

  • נתינת אפר – יש הנוהגים לתת אפר במקום הנחת תפילין כשאומרים תיקון רחל כמו שכתב רבנו האר"י ז"ל, ומנהגם להניחו עד לאחר תיקון לאה[58].

 

  • לבישת שק – יש הנוהגים ללבוש שק בשעת אמירת תיקון חצות כיון שיש בזה תיקון וכפרה. וכששם את השק יניחו על בשרו, עפ"י הפסוק[59]: "וישם שק על בשרו ויצום" וכו'[60].

 

  • אמירתו במוצאי שבת – כשאומר תיקון חצות במוצאי שבת יחליף את בגדיו לבגדי חול כדי שלא ייראה כמתאבל ועדיין קדושת שבת עליו[61].

 

  • סדר התיקון – סדר תיקון חצות לפי האר"י הוא כך:

 

  • בתחילת תיקון רחל יֵשב ליד הפתח סמוך למזוזה, וטוב שיהיה פתח החדר פתוח אם אין זה מצערו. ולא ישב על הרצפה ממש אלא יפרוס מטפחת או חתיכת בד על הקרקע.
  • אח"כ יסיר מנעליו ויפרוס בגד על ראשו, וייקח אפר ויניחנו במקום הנחת התפילין של ראש, ויכוף ראשו ויחבק פניו עד שיגיעו לקרקע ממש, ויכוון להצטער על שריפת התורה הקדושה שנעשית אפר.
  • יכוון להצטער שבעוונותינו הרבים משחרב ביהמ"ק נמסרו סודות התורה ורזיה לחיצוניים וזו היא גלות התורה.
  • יתחיל באמירת הווידוי (ועיין לקמן בדיני הווידוי בתיקון חצות) ויאמר אח"כ מזמור "על נהרות בבל"[62] ויכוון באמירתו לבכות על חורבן בית המקדש, אח"כ יאמר "מזמור לאסף אלוקים באו גויים"[63] ויכוון לבכות על הריגת הצדיקים, ואח"כ יאמר פרק "זכור ה' מה היה לנו"[64] עד סופו ויכפול בסיום את פסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה"[65]. אח"כ יאמר את הפסוקים מישעיה[66]:"הבט משמים וראה… צרינו בוססו מקדשך", ולאחריהם יאמר[67]: "ועתה ה' אבינו אתה… תחשה ותעננו עד מאוד". ולא יוסיף פסוקים נוספים על פסוקים אלו. אח"כ יאמר פסוקים המדברים בעניין הנחמה, ויתחיל מהפסוקים בישעיה[68]: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים… ומקבציו ישתוהו בחצרות קדשי", ולאחריהם יאמר את הפסוקים מתהלים[69]: "אתה תקום תרחם ציון… ואת עפרה יחוננו". ויסיים בפסוק[70]: "בונה ירושלים ה', נידחי ישראל יכנס". זהו סדר תיקון רחל לפי האר"י ז"ל[71].
  • אח"כ יתחיל לומר תיקון לאה וזה סידרו: "למנצח משכיל לבני קרח"[72],"שפטני ה'"[73], "יענך ה'"[74], "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה"[75], "למנצח בנגינות… אלוקים יחננו"[76], "הללויה אודה ה' בכל לבב"[77], "בבוא אליו נתן הנביא"[78] ומזמור זה יאמר בקול תחינה ובקשה ויבקש מרבש"ע מחילה על עוונותיו. אח"כ יאמר: "עד אנה בכייה בציון ומספד בירושלים, תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים", וכשיאמר "ציון" – יכוון על רחל, וכשיאמר "ירושלים" – יכוון על לאה[79].

 

  • הוספות בסיום – יש נוהגים לומר אחרי תיקון לאה מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ונוהגים לומר אח"כ: "אלוקינו ואלוקי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו טוב ומטיב הדרש לנו שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך, בנה ביתך כבתחילה, כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבנינו, שמחנו בתיקונו, והשב שכינתך לתוכו, והשב כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם, לשירם ולזמרם, והשב ישראל לנויהם, ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך". אח"כ יאמר : "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתעלינו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם". ושני הקטעים האחרונים נהגו לאומרם אעפ"י שלא נזכרו בדברי האר"י ז"ל[80].

 

  • יש נוהגים לומר אחר תיקון לאה: "אוי לי על גלות השכינה" וכו'[81] – ואין מנהגינו לאמרו[82].

 

  • אחר אמירתו – לאחר שסיימו לומר תיקון חצות יאמרו קדיש "יהא שלמא" אם יש מניין[83]. ולאחר שגמר ישב במקומו הקבוע ללמוד ויאמר "פתח אליהו" ויעסוק בתורה. ומנהג טוב לומר לאחר "פתח אליהו" את קטע הזוהר: "א"ר שמעון ארימת ידאי" וכו' עד "ועל דא כולא… בעלמא דין ובעלמא דאתי"[84]. ואם אין לו זמן לאחר תיקון חצות יכול לאומרו קודם התפילה. ויאמר אותו גם בשבתות וימים טובים[85].

 

  • וידוי בתיקון חצות – ביום שאומרים בו וידוי יאמר וידוי קודם תיקון חצות. ובחודש אלול ועשרת ימי תשובה שאומרים וידוי בתוך הסליחות – לא יאמר וידוי קודם תיקון חצות[86].

 

  • קריאה בניגון קינות – כשאומר בתיקון רחל מזמור "על נהרות בבל" ופסוקי "איכה" ו"ישעיהו" יקראם בניגוני הקינות המעוררים בכייה ומשברים את הלב, ולא יאמר אותם בטעמיהם[87].

 

  • כשאין אומרים תיקון רחל – בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, אין אומרים בתיקון לאה פסוק "עד אנה בכייה בציון" וכו', אבל אומרים מזמור "יענך" אלא אם אין אומרים באותו יום וידוי. וסדר תיקון לאה הוא כלא"ה, דהיינו: "כאיל תערוג" ו"שופטני", "לה' הארץ ומלואה", "אלוקים יחוננו", ללויה אודה ה'", ואח"כ המזמור "בבוא אליו נתן הנביא"[88].

 

  • אמירת קדיש – אם אומר קדיש אחרי תיקון לאה – יאמר קדיש "יהא שלמא", ואם אומרו לאחר "פתח אליהו" – יאמר קדיש "על ישראל", ואין שום קפידא בדבר וכל אחד יעשה כמנהגו[89].

 


 

[1] דבר זה נרמז בפסוק (איוב ג', י"ג): "כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי", "אז" בגמטריא שמונה – "ינוח לי".

[2] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'.

[3] משלי ג', ו'.

[4] בא"ח פרשת פקודי סעי' ח'. כה"ח סי' רל"א ס'ק ה'-ז'.

[5] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'. שו"ע סי' א' סעי' א'.

[6] משלי ל"א, ט"ו.

[7] בא"ח פרשת וישלח סעי' א'.

[8] כה"ח סי' רל"ט ס"ק ה'.

[9] כה"ח סי' רל"ח ס"ק י"א.

[10] רמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה'.

[11] בא"ח פרשת פקודי סעי' י'. ועיין ברמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה' שכתב להמתין שלוש עד ארבע שעות.

[12] בא"ח פרשת פקודי סעי' ט'.

[13] בא"ח פרשת בהר – בחוקותי סעי' י"א.

[14] רמב"ם הלכות דעות פ"ד הלכה ה', ז'.

[15] מסכת ר"ה כ"ה ע"א.

[16] בא"ח פרשת פקודי סעי' י"א. עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ח'. אחרונים.

[17] שו"ע סי' ד' סעי' ט"ז. כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ה. שו"ת סוד ישרים ח"ב סי' ט'.

[18] שו"ת תורה לשמה סי' ת"ה.

[19] ירושלמי שבת פט"ו הלכה ג' (דף ע"ח ע"א).

[20] כה"ח סי' ד' ס"ק נ"ח. שעה"כ עניין סעודת שחרית של שבת דרוש א'.

[21] ביאור הלכה סי' ד' ד"ה "ודוד" ושערי תשובה שם.

[22] מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ד'.

[23] שם.

[24] ביאור הלכה סי' ד' בשם הרמ"ע מפאנו.

[25] סוד ישרים ח"ב סי' ט'.

[26] מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ד'. סוד ישרים ח"ב סי' ט'. לב חיים ח"א סי' ס"ט.

[27] הקדמת הבא"ח ש"ש פרשת בלק, ובהקדמת פרשת ואתחנן.

[28] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.

[29] שם.

[30] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'.

[31] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'. אחרונים.

[32] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז'.

[33] תהלים כ'.

[34] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.

[35] בא"ח פרשת פקודי סעי' ז', ועי' ברכי יוסף סי' רל"ח. שו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ה. שו"ת יוסף אומץ סי' נ"ד, ועי' שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'.

[36] עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ב'. כה"ח סי' רל"ז ס"ק ח', ועי' סי' תקפ"א. כה"ח סי' קל"א ס"ק כ"ו.

[37] בא"ח פרשת וישלח סעי' ב'. כה"ח סי' א' ס"ק א'.

[38] בא"ח פרשת וישלח סעי' ג'.

[39] שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב'. בא"ח פרשת וישלח סעי' ד'.

[40] נזיר כ"ג ע"ב ותוס' שם.

[41] רמב"ם הלכות ברכות פ"א ה"ז.

[42] נפש החיים שער ב' פרק י"ג.

[43] שו"ת רב פעלים ח"א סי' א'. עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' א'. שו"ת תורה לשמה סי' ט"ז, י"ז.

[44] בא"ח פרשת פקודי סעי' ו'.

[45] בא"ח פרשת וישלח ד'. אחרונים.

[46] עוד יוסף חי פרשת פקודי סעי' ג', שער הכוונות דף נ"ב.

[47] בא"ח פרשת וישלח סעי' ב', ה'.

[48] בא"ח פרשת וישלח סעי' ז'.

[49] סוד ישרים ח"א סי' י' ד"ה "אמנם כל זה" ועיין בספר "מאמר מרדכי – ושבתה הארץ" עמ' קס"ו.

[50] בא"ח פרשת וישלח סעי' ה'. כה"ח סי' א' ס"ק י"א.

[51] בא"ח פרשת דברים סעי' כ"ה.

[52] בא"ח פרשת וישלח סעי' ח'. שו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' ג'.

[53] עוד יוסף חי פרשת וישלח סעי' ב', ועיין לשון חכמים בסוף חלק א'. סידור 'קול אליהו' עמוד מ"ב.

[54] בא"ח פרשת וישלח סעי' ה'.

[55] בא"ח פרשת וישלח סעי' ו'. סוד ישרים ח"א סי' ט'. כה"ח סי' א' ס"ק ט"ו.

[56] בא"ח פרשת וישלח סעי' ט'. ברכי יוסף סי' תקפ"א אות ג'.

[57] בא"ח פרשת וישלח סעי' י'. כה"ח סי' א' ס"ק  י"ט.

[58] בא"ח פרשת וישלח סעי' י'. כה"ח סי' א' ס"ק  י"ט.

[59] מלכים א' כ"א, כ"ז.

[60] שו"ת סוד ישרים ח"ב סי' ח' ועיין שם בדיני השק, גודלו, צבעו ומקום לבישתו.

[61] אחרונים.

[62] תהלים קל"ז.

[63] תהלים ע"ט.

[64] איכה ה'.

[65] איכה ה', כ"א.

[66] ישעיה ס"ג, ט"ו-י"ח.

[67] ישעיה ס"ד, ז' -י"א.

[68] ישעיה ס"ב, ו'-ט'.

[69] תהלים ק"ב, י"ד-ט"ו.

[70] תהלים קמ"ז, ב'.

[71] עי' שער הכוונות דרושי תיקון חצות דרוש א'.

[72] תהלים מ"ב.

[73] תהלים מ"ג.

[74] תהלים כ'.

[75] תהלים כ"ד.

[76] תהלים ס"ז.

[77] תהלים קי"א.

[78] תהלים נ"א.

[79] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[80] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[81] עיין סידור לט' באב.

[82] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"א.

[83] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ד.

[84] זהר נח דף ס"ה ע"א, פרשת פקודי דף רס"ח ע"ב.

[85] בא"ח פרשת מקץ סעי' י"ב.

[86] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ג. כה"ח סי' א' ס"ק כ"ג.

[87] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ב.

[88] שער הכוונות דרושי תיקון חצות דרוש א'. כה"ח סי' א' ס"ק י"ט, כ"א.

[89] בא"ח פרשת וישלח סעי' י"ד.

ספרים נוספים

מאמר מרדכי לימות החול

שו"ת הרב הראשי חלק א'

שו"ת הרב הראשי חלק ב'

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה