אלוקים ניצב בעדת א-ל

באחד הימים, לפני שפתחו בדיון בבית הדין, שאל אחד הדיינים את הרב לפשרה של התפילה שהוא אומר מתוך הכתב בכל יום.

מתוך הספר

אביהם של ישראל לילדים

בנושא:

פתח הרב ותיאר את התחושות האופפות אותו מתוך המחשבה על כך ש"אלוקים ניצב בעדת א-ל", שהשכינה הקדושה נמצאת בבית הדין והקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מורה לדיינים את דרך האמת ומעניק להם סייעתא דשמיא מיוחדת לבל יכשלו בדין.

למרות שהרב דיבר בצורה מאד ברורה ומשכנעת, הדיינים לא נסחפו אחריו ולא ראו עליהם את אותה התרגשות. כנראה, שאף הם היו וותיקים מאד במלאכת הדיינות והרגשת הרוממות הרוחנית נשחקה עם השנים.

באותו יום, נדרשו הדיינים לעסוק בדין תורה סבוך ומורכב, עם הרבה צדדים ופרטים, והדיון נמשך והתארך. לבסוף התברר, ששני הדיינים האחרים סוברים בדעה אחת ואילו הרב נותר בעמדת מיעוט. עמדו לנעול את הדיון ולהכריע שלא כדעת הרב, אך הרב ביקש שימתינו למחרת ואז יכתבו ויחתמו על פסק הדין.

למחרת, הגיעו שני הדיינים והודו כי הרהרו בנידון ועיינו בהלכה וגילו שטעו והצדק עם הרב בפסיקתו. אזי שאל אחד הדיינים בהשתוממות: "הרי הטעות שלנו היתה בסברה דקה מן הדקה, ואיך כבודו הרגיש בה מיד ואנו נדרשנו לעיון נוסף כדי לעמוד עליה".

נענה הרב והשיב בפשטות: "הלא זהו כוחה של התפילה שאני מתפלל מדי יום ביומו, שאזכה ששכינה תסייעני בדין"…

שיתוף ב email
שלח במייל
שיתוף ב whatsapp
שלח בוואטסאפ
שיתוף ב facebook
שתף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
צייץ בטוויטר

אולי יעניין אותך גם:

סיפורים נוספים

ענווה

פוסק שאין לפסוק כמותו

עברו כמה ימים, הטלפון מצלצל בביתנו, ומעבר לקו: "מדבר מרדכי אליהו". מובן מאליו שלא העליתי על דעתי שמדובר בכבוד הרב. מאחר שציפיתי לשמוע מה בפיו של הדובר, הבין הרב שאינני קולטת שהוא זה המדבר אלי, ושוב אמר: "מרדכי אליהו מדבר". המתנתי שוב לבאות, ואז ציין רבנו: "הרב מנחם בורשטיין נמצא לידי". רק אז הבנתי שהרב אליהו הוא הדובר אלי ושאלתי אם אני מדברת עם כבוד הרב בכבודו ובעצמו…

מורה לילדי ישראל

מחנך מאז ומעולם

עוד בהיותו כבן חמש עשרה שנים בלבד, היה הרב מקבץ נערים לבית הכנסת 'מוסאיוף' שבשכונת הבוכרים, כדי שלא יסתובבו בשעות הערב ברחובות בחוסר מעש.

לאחר פטירתו

תוקף הברכות לא פג

ביום המיועד הגעתי לבית-החולים, הלבישו אותי בבגדים מיוחדים והתכוונו להוציא לי את הגידול באמצעות צנתור. ברגע שהרופא התכוון לשים עלי את המכשיר הוא החליט לצלם שוב כדי לראות איפה בדיוק הגידול נמצא. הרופא צילם ועמד כמאובן, בלי לדעת מה לעשות. הוא חזר על הפעולה שוב ושוב, ולבסוף אמר: אדוני, אין לך כלום, הכול בסדר גמור!

זריזות

בוץ של מצווה

הרב לא היה שולח מישהו שיקטוף בעבורו את האתרוגים שמצאו חן בעיניו, אלא היה הולך ומתכופף בעצמו על-מנת לקוטפם.לאחר הקטיף היינו מביאים את האתרוגים שקטפנו, והרב היה מנחה: "אתרוג זה לפלוני, אתרוג זה לאלמוני".

יראת חטא

איש ההלכה

כשהרב היה צריך לצטט פסוק בתוך דברי התורה שלו, הוא היה אומר רק חצי פסוק או שהיה משנה קצת..מי שלא הכיר את הרב היה חושב שהרב אינו יודע לצטט פסוק שלם, והיו אף כאלה שהיו מתקנים את הרב תוך כדי דברים

תורה

חרבו נטויה על ירושלים

משראה הרב את המוט הגבוה הוא אמר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ – נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם". הזדעזעתי. הרב אליהו היה נזהר מאוד בלשונו, והפסוק הזה מדבר על המגיפה שהייתה בימי דוד המלך. תחילתו של אותו פסוק מספרת שדָוִד המלך נושא אֶת עֵינָיו ורואה אֶת מַלְאַךְ ה' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם, ובעקבותיו דוד והזקנים נופלים ומכסים את עיניהם בשקים!

חפש סרטון, סיפור, או שיעור

צור קשר

מעוניינים לשלוח חומר על הרב? או להשתתף בהפצת תורתו במגוון ערוצים? תוכלו ליצור עימנו קשר בטופס זה